טיסת אלעל לפרנקפורט בשעה 06:15 – היה עיכוב של כחצי שעה אבל הנחיתה היתה בזמן (09:45 שעון גרמניה).

ההתנהלות בשדה התעופה לא מהיעילות שנתקלתי בהן באירופה.. ביקורת דרכונים ארוכה יחסית, המתנה למזוודות.

 

רכב – הזמנו רכב 9 מקומות דרך אלאמו. בהזמנה היה כתוב שהאיסוף הוא מטרמינל 2 (נחתנו בטרמינל 1).
אחרי שעברנו את יציאת מצרים והגענו לדלפק, הנציג אמר לנו שהיינו אמורים לאסוף את הרכב מטרמינל 1. אחרי הטרטור הזה, המתנו עוד שעתיים עד שקיבלנו את הרכב.

בעיקרון, אם עוברים בין מדינות נדרש לשלם תוספת של 6.24 אירו ליום אך אם שוכרים את הרכב לתקופה של מעל ל- 10 ימים משלמים 6.24 יורו בלבד לכל התקופה. לנו עשו ״מחווה״ ופטרו אותנו מהתשלום הזה (וגם שדרגו לנו את הרכב למרצדס ויטו אוטומטית). בסך הכל הם היו בסדר.

 

מלון 1: Holiday Inn Express Stutgart – שני לילות.

שירות מעולה והחדרים נקיים ומרווחים. ארוחת הבוקר אירופאית בסיסית.

 

מרחק של כשעה וארבעים דקות נסיעה משטוטגרט.

הפארק נפתח ב 10:00 ורוב המתקנים נסגרים ב 18:00.

הגענו בשעה 11:00 לפארק וניצלנו ממש את כל היום. התור הכי ארוך היה למתקן המעופף של נינג׳גו (40 דקות), ליתר כמעט ולא היה תור, הכי ארוך היה כעשרים דקות.

הבאנו איתנו נשנושים ופירות שקנינו בסופר וארוחת צהריים אכלנו שם.

החנות ובית הקפה בכניסה פתוחים עד השעה 19:00. לאחר שניצלנו ממש את כל היום, התפנינו לקנות בחנות (לא זול אבל יש Taxfree).

חזרנו גמורים למלון בשעה 21:00.

 

קמנו בבוקר, עשינו צ׳ק אאוט מהמלון ונסענו למוזיאון מרצדס שבמרחק של כרבע שעה נסיעה מהמלון.
חייבת להגיד שהייתי סקפטית מאוד לגבי האטרקציה. לא חשבתי שהקטנות יגלו עניין. שמחה מאוד שלא ויתרתי!
העברנו שם שלוש שעות שלמות! המוזיאון הזה פשוט מדהים ומתאים למגוון גילאים. עולים במעלית לקומה הגבוהה ביותר והירידה בסרפנטינה למטה מלווה בחצאי קומות לפי תקופות של ייצור: הקומה הגבוהה ביותר מתחילה מהכלים הראשונים שהחברה ייצרה בסביבות שנות 1800 המאוחרות וככל שיורדים למטה מתקדמים בשנים. במעברים יש תמונות עם אירועים משפיעים בכל תקופה, שלא בהכרח קשורים לחברה עצמה.

עד גיל 12 הכניסה בחינם, שילמנו רק על שני מבוגרים.

 

סיימנו במוזיאון ונסענו לכיוון קונסטנץ. הנסיעה ארכה לנו כשלוש שעות עם עצירה בדרך להתרעננות וארוחת צהריים.

הגענו לקונסטנץ וישר נסענו לאי המהמם – מאינאו, המכונה גם ״אי הפרחים״. תשלום הכניסה לאי מגיל 12 ומעלה ולכן אנחנו שילמנו רק שני כרטיסי מבוגר. מכיוון שהגענו בשעה 17:00 גם העלות היתה חצי מחיר.

האי הזה מהמם ביופיו ואפשר בכיף להעביר בו 3-4 שעות. לצערי, הגענו ובדיוק התחיל גשם זלעפות אז הביקור היה קצר יחסית (שעתיים וחצי). יש שם מתקני משחקים ממש נחמדים לילדים, בעלי חיים שאפשר ללטף ולהאכיל ופרחים בעיצוב מהמם!

 

סיימנו ונסענו למלון השני שלנו – Hampton by Hilton Konstanz. מלון נחמד סה״כ. חנייה – אפשר לחנות ברחוב או בתשלום מאוד גבוה בחניון מוסדר בסמוך אליו. ארוחת הבוקר סבירה (שוב, אירופאית טיפוסית).

 

את הבוקר התחלנו בנחת, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו בשעה 11:00 לכיוון Lindt Home of Chocolate שנמצא בשווייץ.
נערכנו למעבר הזה יום קודם. רכשנו באתר הרשמי של שווייץ מדבקת כבישי אגרה בסכום של 42 CHF שהיא בתוקף לשנה שלמה לרכב הזה.
המעבר בין המדינות (ביקורת מכס) היה מהיר מאוד, תשאול קצר (2-3 שאלות מתוך הרכב) ואנחנו בשוויץ.

 

הזמנו כרטיסים מראש לסיור במפעל של Lindt לשעה 13:00. הסיור אורך כשעה וחצי פחות או יותר ומתנהל ע״י מדריך קולי במגוון שפות (ראינו שם גם מדריך שכנראה אפשר להזמין בדרך אחרת). הסיור מקסים ומספר את תהליך הכנת השוקולד משלב הפולים ועד לעיצוב וייצור במפעל של לינדט.

אוכלים שם המוןןןן שוקולד (ברז שוקולד, קוביות בכל מיני טעמים ובסוף גם מקבלים שוקולדים מתנה במגוון טעמים).

כמובן שלא ויתרנו על החנות הענקית והמגוונת שלהם ועל השוקו הטעיםםםם. היינו במפעל בסה״כ שלוש שעות.

 

נסענו חזרה לקונסטנץ (שעה נסיעה בכבישי אגרה).

 

קמנו מוקדם בבוקר, ארוחת בוקר וצ׳ק אאוט. יצאנו שוב לשווייץ, הפעם למפעל של Chocolarium.

אתחיל ואומר שאין מה להשוות בין שני המפעלים, לינדט לוקח ובגדול. הרבה יותר מושקע, מעניין ומוחשי.
ההיי לייט של הביקור ב Chocolarium הוא בסוף כשמקבלים שוקולד אישי ומקשטים אותו (אפשר לקנות באתר שוברים לקישוט שוקולד). העברנו שם כשעתיים.

 

במפלי הריין חנינו ליד המצודה, נכנסנו פנימה וירדנו במעלית למטה. יש קצת מדרגות לרדת ואז מגיעים לקופה ממש בסמוך למפרץ של הסירה האדומה. הסירה האדומה מעבירה את המבקרים לצד השני, משם יוצאות כלל הסירות. אנחנו בחרנו בסירה הכחולה שהיא של 15 דקות (בפועל היתה בערך 20 דקות), חוזרים למפרץ ומשם חוזרים עם האדומה לנקודה הראשונה.
משלמים רק על הסירה שבה משתמשים בכניסה למפלים (אנחנו למשל שילמנו על הסירה הכחולה והמחיר כלל את האדומה- הלוך וחזור). ילדים מתחת לגיל 6 לא משלמים.

 

סיימנו במפלים ונסענו למלון השלישי והאחרון שלנו ברינגשם- Hotel La Toscana Nähe Europapark, שם יש לנו 11 לילות.
הצוות במלון נחמד מאוד, המלון נקי אבל בסיסי מאוד (מזכיר אכסנייה). קיבלנו חדר משפחתי (2 מיטות קומתיים ומיטה זוגית). בדיעבד, זה משמעותית פחות נוח משני חדרים (צפוף, שירותים ומקלחת אחד וכו׳).

חשוב להוסיף גם שבגלל שהיה יום ראשון, הכל היה סגור. אפילו סופר שרצינו לעבור ולקנות כמה דברים בסיסיים לא מצאנו.

 

פארק אירופה. הפארק פתוח בין השעות 09:00-18:00, כך כתוב באפליקצייה. אבל בפועל, לקראת אחרי הצהריים, האפליקצייה פתאום התעדכנה והפארק נסגר רק ב 19:30.

מומלץ בחום להגיע לפני הפתיחה כדי להספיק את המתקנים השווים עם תורים קצרים אחרת זה הופך לסיוט.

מלכתחילה קנינו כרטיסים ליומיים בפארק וזה הוריד לנו את מפלס הלחץ באופן משמעותי.

 

אחרי הכניסה לקחנו רכבת מגרמניה לספרד והתחלנו את היום שלנו שם. מכיוון שזה היה ביום שני, התורים לא היו ארוכים באופן משמעותי. התור הכי ארוך שיצא לנו לעמוד בו היה של כחצי שעה. ביתר- 15-25 דקות.
בשעות הצהריים (מ 12:30 ככה ולמשך שעה שעה וחצי) התורים ירדו באופן משמעותי ובשעה 17:00 כמעט ולא היו בכלל. בין השעות 17:00-19:30 הספקנו לעשות את כמות המתקנים שעשינו כל היום, היו מתקנים שאפילו ביקשנו להמשיך לעוד סיבוב ולא היינו צריכים אפילו לרדת מהמתקן כי לא היה תור!

סיימנו את המתקן האחרון גמורים בשעה 19:30, לקחנו רכבת חזרה לכניסה ונסענו לאכול ארוחת ערב ברוסט.
אגב – ממליצה על המסעדה הזאת בחום: Restaurant La Terrassa.

 

קמנו בבוקר בנחת ויצאנו מהמלון בסביבות השעה 10:30.

נסענו לפרייבורג לכביסה (תודה למי שהמליץ על Wash & Art, מכבסה מעולה!). בינתיים, התפצלנו והילדים שיחקו בפארק שעשועים קרוב.

העברנו את היום בלי משהו מיוחד וחזרנו למלון.

 

ביום הזה השלמנו את כל מה שלא הספקנו ביום הראשון וגם חזרנו על מתקנים שאהבנו מהיום הקודם וגם מהיום.

גם פה, בסביבות השעה 17:00 התורים נעלמו כמעט לגמרי וההספק היה כמו של כל היום. לשמחתנו היה חם יותר מביום הראשון ולכן היה נוח יותר לעשות את המתקנים הרטובים.

אכלנו במסעדת Foodloop בתוך הפארק בעקבות המלצות שראינו בקבוצות, חייבת להגיד שהתור והאטרקציה לא שווים את האוכל והמחיר בכלל. ממליצה לוותר.

מיצינו את הפארק בשני הביקורים עד תום, מהפתיחה ועד הסגירה.

מי שיש לו זמן ויכול להגיע כמונו ליומיים- ממליצה בחום! זה מאפשר ליהנות מכל המתקנים (שוב ושוב) בלי לחץ.

 

וואוווו איזה פארק מים שווה!

היינו גמורים מהיום הקודם ולכן קמנו ברוגע והגענו לפארק רק ב 11 בבוקר.

שכרנו לוקר יומי בעלות של יורו אחד ואת המגבות שהבאנו איתנו שמנו על כיסאות בתוך הפארק.

היה עמוס מאוד (היו תורים אפילו של חצי שעה בחלק מהמגלשות) ובכל זאת הספקנו כמעט הכל.

אכלנו צהריים מאוחר בפארק (המחירים סבירים) ונשארנו ממש עד הסגירה ב 22:00.

בסוף היום היה מופע נחמד של מזרקות ואש, לא משהו שהייתי נשארת במיוחד בשבילו.

 

הגענו למזחלות בטונדאו. אם נשאל את הילדים שלי מה דעתם על החווייה הם יגידו שנהנו בטירוף. אם תשאלו אותי- זוועת עולם. בדרך לפיסגה על הרכבל התפללתי בכל התפילות שהכרתי בעל פה ועשיתי נשימות כאילו אני מינימום בחדר לידה. מכה שלא כתובה בספרים ולמי שיש פחד גבהים תשתמשו בכל הכלים שלכם למיקוח לוותר על החווייה הזאת.

המזחלות מעולות אגב אבל עד שהגעתי לרגע- מתתי וחזרתי לחיים.

 

אחרי המזחלות המשכנו לגשר התלוי למבט על המפלים ומשם המשכנו לטונדאו, נשמנו ואכלנו גלידה מעולה (נמצאת ממש מול המסעדה בלה איטליה). משם נסענו לפנדורנה, שם עשינו את מסלול החבלים. יש שמונה מסלולים, רובינו הגענו לאחרון שהוא הכי קשה (גם בת ה-7 שלי צלחה את כולם) וירדנו מהמסלול אחרי שעה ורבע כאילו אחרי אימון רציני ביותר.

חזרנו למלון שפוכים.

 

הגענו בבוקר לטזמניה לופינגן, פארק שהוא גן חיות ומיני לונה פארק כזה. היה ממש נחמד, החיות לא רבות אך מאוד נגישות וקרובות. ממליצה להגיע אם יש זמן פנוי בתכנית.

משם המשכנו לטיטיזה, השתכשכנו קצת באגם, האכלנו ברווזים וחזרנו למלון.

 

הגענו לבאד פרדייס בשעה 09:30 (נפתח בשעה 09:00). לא היו הרבה אנשים אז הספקנו לעשות המון סיבובים של מגלשות בלי תורים בכלל. המקום קטן באופן משמעותי ביחס לרולנטיקה, לטוב ולרע: אפשר לשחרר קצת את הילדים כי הכל בטווח ראייה, אין תורים. מצד שני, מיצינו אחרי 4 שעות. ממש לא צריך מעבר לזה. מכיוון שזה היה יום ראשון, הילדים יכלו להיכנס איתנו גם למתחם הבריכה הפנימית.

יצאנו משם בצהריים וקפצנו שוב לאגם טיטיזה לשחייה (קפואה) ומפגש עם הברווזים.

 

יום קליל יחסית…

כביסה בפרייבורג ואז נסיעה למזחלות בגוטאך דרך שעון הקוקייה (אין סיבה להגיע לשם במיוחד).
אני נהנתי מהמזחלות שם יותר מבטונדאו (העלייה לתחילת המסלול נעשית כל המזחלת עצמה (מושכים אותה למעלה כמו ברכבת הרים). הילדים גם נהנו מאוד. עשינו כמה סיבובים וחזרנו למלון.

 

בתכנון – יומיים צרפת (חבל אלזס).

את היום הראשון העברנו בקולמר. עיירה מאוד עמוסה ומתויירת. לא הצלחנו לעלות על הסירות כיוון שהיו משוריינות 5 שעות קדימה. בדיעבד הייתי מוותרת עליה.

משם המשכנו בדרך היין לעיירות ריקווייר וריבווילה (מהממות!) ולגני הפרפרים. בגני הפרפרים שילמנו לא פחות מאשר 50 יורו בשביל 20 דקות שהיינו שם בלחץ. רואים פרפרים מהממים בצבעים וגדלים שונים וזה נחמד מאוד אבל ביחס לנסיעה המיוחדת והמחיר ששילמנו זה לא היה שווה.

 

האטרקצייה הגדולה של היום היתה בדרך חזרה לגרמניה, ממש בסמוך לגבול, עצרנו באחד ממוצבי קו מז׳ינו. ביקרנו במוזיאון, הילדים ראו כלי נשק, ציוד לחימה, נכנסו לבונקר, ראו רק״מים ממלחמת עולם השניה וזה היה מדהים!

העביר עוד כשעה (מתאים ל״על הדרך״, לא במיוחד).

 

הגענו לשטרסבורג בשעות הבוקר המאוחרות. ראינו את הקתדרלה, אכלנו מקרונים ושוטטנו קצת בעיירה.

בשעות הצהריים המאוחרות, עברנו במלון והחלטנו לזרום למקום שהילדים מאוד אהבו וביקשו שוב ושוב לחזור אליו – אגם טיטיזה. הפעם שטנו בסירת פדלים, האכלנו ברווזים והיינו שם כמעט עד השקיעה.

 

התארגנות במלון, נסיעה לפרנקפורט וחזרה הביתה.

 

 

1. המעבר במהירויות הוא חד ולכן יש לשים לב. אם לרכב יש התראה על תמרורים זה מאוד עוזר. בגרמניה אין 10% ספייר למהירות המותרת כמו אצלנו ולכן שימו לב.

2. אם ברכב יש אפשרות להפעיל הגבלת מהירות זה כדאי, כי יש מקומות שבהם הכביש פתוח ונראה מהיר אך בפועל מותר לנסוע באותו קטע במהירות מאוד נמוכה.

3. בגרמניה אין צורך במדבקה מיוחדת בכל הכבישים (יש את המדבקה הירוקה הסטנדרטית שהיא נמצאת בכל רכב).

4. ברכבים חדשים יש Android Auto או Apple Car Play וזה מאוד נוח לניווט.

5. אנחנו לקחנו רכב 9 מקומות וזה קצת הגביל אותנו בכניסה לחניונים שמגבילים לגובה של 1.90 מ׳. נתקלנו בזה למשל בחנייה במצודה בהיידלברג. קחו את זה בחשבון.

6. חפשו בתחילת הטיול בקיוסקים או חנויות כתיבה וכאלה כרטיס כחול של חנייה חינם (ANKUNFTSZEIN). הכרטיס הזה משמש בלא מעט מקומות (אגב גם מחוץ לגרמניה) שבהם לא משלמים חנייה ואין גם מדחן. אני אסביר: יש מקומות שבהם אפשר לחנות את הרכב לזמן מוגבל כמצוין על השלט ואין אופציה אחרת של תשלום, רק עם הכרטיס הזה. מסמנים באיזו שעה חנינו את הרכב ובשלט מופיעה הגבלת משך החנייה.

7. שימו לב – למי שיש ילדים מתחת לגיל 10 בצרפת חייבים בוסטר, גם אם הילד גבוה מ 1.50 מ׳!

 

1. אין ברירה ובתקופה כמו זו צריך להביא מגוון פרטי לבוש: בימים הראשונים היה יחסית קר, לבשנו מכנסיים ארוכים, חולצה קצרה וסווטשירט. בחצי השני של הטיול לבשנו ממש קצר והיה לנו חם מאוד מאוד.

2. מטריות ומעילי גשם שהבאנו לא שימשו אותנו במיוחד מכיוון שכשיורד מבול, אי אפשר להסתובב בחוץ וצריך להמתין שייפסק (בדרך כלל אחרי כמה דקות עד חצי שעה כבר לא היה גשם בכלל). אין סיבה בעיניי להיסחב עם זה מהארץ, יש לקנות בכל מקום בגרושים.

 

1. קונסטנץ נמצאת ממש על הגבול עם שווייץ (3 ק״מ) והשהייה בה זולה משמעותית משווייץ.

2. הבאנו מהבית כל מיני משחקים קטנים ולא כבדים שעזרו לנו להעביר את הזמן בנסיעות ארוכות. ממליצה בחום!

3. לא מעט מקומות כמו מסעדות ובתי קפה מקפידים מאוד על הפסקת הצהריים שלהם וממש סוגרים את המקום בין 14:00-17:00 פחות או יותר.