הטיול הזוגי הרגוע של ענת וזאב באלזס וביער השחור

♦ נושאים שמוזכרים בפוסט ♦

10 ימים ביער השחור ואלזס |  המסלול הזוגי והטיפים של ענת וזאב

מאיפה ולאן תל-אביב – באזל

מאמצע יוני למשך עשרה ימים.
זוג בוגר עצמאי שתכנון הטיול נעשה בזמן קצר מאד ממה שאנו מורגלים, במיוחד אני שרגילה לתכנן לפרטי פרטים במשך חודשים רבים.
הפעם בשל נסיבות שלא תלויות בנו לא יכולתי לתכנן וכל ההחלטה על הנסיעה והטיול נעשתה תוך חודש וחצי ולא הספקתי לתכנן כפי שרגילה.

ראשית, תודה רבה לטל "מקליקו" שגיליתי במקרה מחיפוש מידע באינטרנט, וקניתי את החוברת של היער השחור שבה היו טיפים טובים מאד שתרמו.
הדפסתי החוברת ולקחתיה איתי, בערבים מאוחר ובבקרים מוקדם הייתי יושבת וקוראת ומסמנת לי המידע הרצוי לטיול.
ובנוסף הכרתי דרך טל את קבוצת הפייסבוק של היער השחור וגם שם קיבלתי מידע לעניין.

נעזרתי גם בטיפים שונים מרחבי האינטרנט כמו "למטייל" ועוד. אני נוהגת לטיולים בחו"ל לקחת איתי גם מפה מודפסת שקונה ולטיול זה קניתי המפה הזו.

כמו כן היות ואני נהנית מקריאת ספרים, אני נוהגת לקנות ספרים שתורמים לטיול שמספקים לי המידע, קניתי את "הספר של אביטל ענבר "אלזאס".
למרות שאנו לא חובבי יין כאביטל ענבר, נהניתי לקרוא בספר בהתאם למקומות שטיילנו.

ספר נוסף שקניתי ומאד נהניתי ממנו הוא "היער השחור" של אהד שרב שגם בו נהניתי לקרוא בהתאם למקומות שהגענו בטיול, יש בו מידע כהיסטוריה ורקע ועוד.

הסמארטפון שימש אותי בניווט באמצעות גוגל מפות שהיה מעולה בניווט.
גם כשהיו שיפוצים בכבישים ואו אחר, הוא ניווט לכבישים חלופיים.
למרות שבארץ התקנו את האפליקציה HERE WeGo שלבסוף לא השתמשנו בה, גם אפליקציית ווייז הותקנה ולא נעזרנו בה.
כן חסמנו בכולן מראש את האופציה לנסיעה בכבישי אגרה.

אפליקציית מזג האוויר שהתקנתי והיתה מעולה – Accuweather
האפליקצייה הזו אוטומטית בהתאם למיקום שמצויים בו ומראה את מזג האוויר למרות שהוא הפכפך.
נעזרתי בה רק בשימוש יומיומי, אין טעם ביער השחור לסמוך על תחזית לשבוע קדימה .

בטיול הפעם לא התמקדנו בלעשות V על מקסימום האתרים וכו', עייפות נצברת של יומיום עמוס לעייפה ולכן זרמנו מראש עם הטיול.

את הרכב הזמנו דרך אתר רנטלקארס.
בחרנו בחברת SIXT ששנה שעברה גם הזמנו במתכונת זו ומאותה חברה רכב לטיול בפרובנס והיינו מרוצים מאד מהרכב דאז (רנו קדג'אר 2000 דיזל אוטומט). הפעם לא היה מבחר גדול מאד ולכן הזמנו רנו מגאן סטיישן דיזל אוטומט, כשהגענו לדלפק בשדה התעופה שדרגנו אותו לרנו סנייק סטיישן אוטומט דיזל. רכב מעולה, נוח מאד לנהיגה, חסכוני מאד. דיזל יותר זול מבנזין ולאור הניסיון משנה שעברה בטיול בפרובנס הדיזל האוטומט הוכיח זאת במרחקי הנסיעה.
אגב, מרוצים מאד מהחברה SIXT מהשירות והכל. הרכבים חדשים, רק כמה אלפי ק"מ.
עשינו ביטוח ביטול השתתפות עצמית וכמו כן הוספנו ביטוח כיסוי מלא להכל. מבחינתנו שווה להשקיע בכך. ואגב הרכב הוזמן מהצד הצרפתי של באזל.

טסנו בחברת איזיג'ט מטרמינל 1, טיסה נעימה מאד מכל הבחינות. נחתנו אחה"צ נמל התעופה באזל קטן בגודלו ונעים ולדעתי האישית מתאים מאד למי שנוסעים לטייל באלזס ואו ביער השחור, המרחקים לא גדולים, יש לשים לב כשלוקחים המזוודות, ליציאה של הצד הצרפתי. היות ולקח לנו זמן בשל שדרוג הרכב וכו, יצאנו מעט באיחור לצימר שהוזמן באלזס. רצינו להתעכב לקניות בסופרמרקט אך מנהלת מתחם הצימרים חיכתה לנו שנגיע עד לשעה 18.30 ולכן נסענו ישר לצימר שלנו .

טיפ: כשלוקחים הרכב, בבאזל ביציאה מחניון הרכבים יש להכניס קוד שיפתח השער החשמלי, שימרו על הקוד שתקבלו מחברת ההשכרה גם כשתחזירו הרכב.
שימרו בגוגל מפות את הדרך שלכם משדה התעופה, כשתחזרו לשדה התעופה תדעו הדרך חזרה לחניון שבו מחזירים הרכבים .

טיפ: עשינו בארץ חבילת גלישה בסלקום (זו החברה שלנו) השיקול חבילה גדולה של 4 ג'יגה שתספיק לניווט בגוגל מפות ולאינטרנט.
החבילה השתלמה. גוגל מפות ניווט טוב מאד.

טיפ: ביטוח הנסיעות שלנו שנה שנייה ומאד מרוצים הוא ביטוח של חברת הראל שנקרא: דרכון ​First Class,
וזאת לאחר שבדקנו שנה שעברה גם את ביטוח פספורד כארד,לאחר בדיקה התברר לי שביטוח הראל נותן הכיסוי המיטבי לביטוחי נסיעות בחו"ל.
הורדנו מראש סעיף ספורט אתגרי.

הצימר שהזמנו היה מדהים, זהו מתחם של צימרים בעיירה עתיקה מדהימה ביופיה ושמה ריקווייר Riquewihr מהמאה ה-16.
מידע נוסף יש באינטרנט ובאתר קליקו.

המתחם של הצימרים בריקווייר, גינה אלזסית
המתחם של הצימרים בריקווייר, גינה אלזסית

הספקנו להגיע בשעה 18.15, זוהי נסיעה של שעה משדה התעופה לצימר. וואלרי מנהלת מתחם הצימרים, חיכתה לנו . בחורה מקסימה דוברת אנגלית, נכנסים דרך שער לגינה אלזסית מקסימה ומשם לצימר שהזמנו . הצימר מצוייד בכל הדרוש ולא ידעתי, אפילו מכונת כביסה .מיהרנו לרחוב הראשי בעיירה והספקנו ממש בדקה ה-99 לקנות לחם וחלב. וואלרי מקבלת במשרד סמוך את הלקוחות ונותנת טיפים כשמבקשים ממנה והמלצות .

הצימר שלנו כלל חדר שינה, מקלחת, שירותים נפרדים, סלון וחדר אוכל ומטבח.
לנו בצימר 4 לילות והקדשנו לטיולים באלזס .שילמנו תוספת של 16 אירו וקיבלנו מוואלרי כרטיס שאיפשר לנו חנייה למשך חמשת ימי השהות שלנו בצימר .העיירה ריקווייר עמוסה בתיירים ולכן החנייה בעייתית, העדפנו לשלם וכך יכולנו לחנות רק בחנייה המותרת לאורחי הצימרים של המתחם הנ"ל.מהמתחם לרחוב הראשי זו הליכה של מטרים ספורים .

למחרת בבוקר נסענו לעיירה סמוכה HOUSSEN לסופרמרקט LIDL ששייך לרשת שלה סניפים בצרפת ובגרמניה .הסופר נפתח בשעה 8.30 בבוקר ופתוח עד לשעה 20.00 בערב למעט יום ראשון שהוא סגור.לדאוג שיהיה מטבע של 1 אירו לעגלת הסופר .יש בסופר כל הדרוש וכשמבקשים מהקופאית מקבלים שקיות ניילון לקחת המוצרים הקנויים. חזרנו לצימר והכנו ארוחת בוקר.

הכניסה לקו מז'ינו
הכניסה לקו מז'ינו

היות והיה כבר מאוחר, שיניתי המסלול שתכננתי, ויצאנו לאתר מוזיאון קו מז'ינו  – Maginot Line.
בן זוגי מתעניין במלחמת העולם השנייה ולכן נסענו למוזיאון זה.
כל המידע על קו מאז'ינו למי שמתעניין – כאן
את כתובתו תוכלו למצוא כאן

קודם לכן בדקתי בגוגל לוודא שעות הפתיחה והתברר לי שפתוח לאותו יום (שישי) משעה 14.00 ועד שעה 16.00. יצאנו לדרכנו בשעה 11.00. נסענו בכביש מהיר (לא אגרה),זהו כביש מספר 25-35, נעשו בו שיפוצים ושדרוגים כולל פקקים לפני שטרסבורג והגענו למתחם המוזיאון בשעה 13.30 .ישבנו ואכלנו סנדביצים וכו שהכנו .

טיפ: לכל טיול בחו"ל אנו לוקחים צידנית בד כולל קרחוניות שמניחים במקפיא. תמיד קונים בקבוקי מים שישיות, מכינים סנדביצים, ירקות ופירות ועוד וכך יש לנו למקרה שלא מספיקים להגיע למסעדה בגלל עיכובים בדרכים .

המוזיאון נפתח ויצאה החוצה מדריכה ששאלה מי דובר אנגלית ומי צרפתית. בהתאם לכך מארגנים מדריך לסיור. היות והרוב היו צרפתיים היה מדריך דובר צרפתית .

טיפ: לקחת בתרמיל גב סווצר ומעיל משום שבמרתפים יש טמפ' של 12 מעלות וקר שם .היו לנו מעילי גשם קלים וסווצר וסריג .

הבונקר של קו מז'ינו
הבונקר של קו מז'ינו

כרטיסי הכניסה כוללים אפשרות לעוד 3 אתרים באיזור.
הירידה למרתפים היא 135 מדרגות = 8 קומות, למי שמוגבלים ישנה מעלית, בחזרה אכן עלינו במעלית .
סה"כ ההליכה הלוך וחזור לאורך המרתפים היא 5 ק"מ. היה מעניין לראות המרתפים, הביצורים וכיצד חיו ולחמו .
הלכנו בעצמנו ולקח לנו כשעתיים סיור .כשסיימנו נסענו משם לאיזור סמוך שהוא שדה ושם יש עוד ביצורים .
משם נסענו לאיזור נוסף שיכולנו להכנס באמצעות הכרטיס ששילמנו ששם יש כל ציוד הלחימה שהיה דאז, כמו מטוס מיג, מטוס מיראז ועוד ועוד .

כשסיימנו נסענו חזרה לכיוון הצימר באותה דרך שבאנו ושוב פקקים .כך שהעדפנו לא להתעכב וחזרנו בשעה 19.00 .האור באלזס מתחיל בבוקר בשעה 5.00 ומחשיך בשעה 21.30 בערב .

היום שלמחרת הוקדש לטיול בעיירות באלזס. נסענו לעיירה היפהפייה קולמר, נעזרנו בגוגל מפות למצוא חנייה, ומצאנו חנייה בחניון פתוח ללא תשלום, סיינט יוסף. משם התחלנו בהליכה רגלית, עיירה יפהפייה, וגילינו במתחם קטן תערוכה של אמני האיזור, מעניין .ישבנו גם בבית קפה ונהנו .סיירנו בעיירה כשעתיים וחצי, המבנים יפהפיים ומעניינים .משם נסענו לכפר יפהפה ששמו אגיסהיים, כפר עתיק, מצאנו בדרך מקרה חנייה פנויה, אלא שהתברר שלשלם במדחן חובה מטבעות בודדים של 1 אירו .
בן זוגי ניגש למסעדה קרובה והבחורה מיד חייכה והבינה ופרטה לו.המדחן לא מקבל מטבעות של 2 אירו כי אינו נותן עודף .

הכפר אגיסהיים
הכפר אגיסהיים

החנייה למשך יום עולה 3 אירו .סיירנו רגלית בכפר היפהפה כשעתיים, במרכז הכפר גילינו את החסידות המפורסמות של אלזס שקיננו שם, אותי המראה ריגש לראות הקן שלהם, בארץ אנו רגילים לראותן בשדות החקלאות ומעופפות, לעומת זאת באלזס רואים במקומות שונים את הקינים שלהן. כשחזרנו לחנייה שלנו, הגיע רכב ענתיקה סיטרואן 1924 שישבו בו 2 גברים צרפתיים מבוגרים נחמדים שחיפשו חנייה, אמרנו להם שאנו הולכים לכיוון החנייה ויוצאים ושיבואו לחנות במקומנו. כשהם הגיעו, נתנו להם את כרטיס החנייה שישמש אותם, הופתעו מאד ואז הנהג יצא מהרכב ושוחח וסיפר שיש לו דודה בישראל, התפעלנו מהרכב הענתיקה, נפרדנו לשלום ונסענו.

טיפ: דאגו תמיד שיהיו מטבעות של 1 אירו, ומטבעות של 20 אג' לשירותים ציבוריים (בכפר אגיסהיים יש שירותים ציבוריים)

משם נסענו לכיוון טירת או קניסבורג, בדרך גילינו בצד ירידה לשולחנות פיקניק, ושם התיישבנו ואכלנו מהאוכל שאנו מכינים לכל יום טיול, הנוף משם לכיוון הטירה נהדר, ומקום הפיקניק בסמיכות לשדה תירס, המשכנו והגענו למתחם הטירה .אין כל בעיית חנייה .היות והגענו בשעת אחה"צ מאוחרת, אין צפיפות בכלל ובנוסף השמיים התבהרו והשמש האירה והמראה מהטיילת -תצפית לנוף מדהים .סיירנו בטירה, ונהנו מאד .משם נסענו לסופר LIDL בעיירה HOUSSEN

והשלמנו קניות .ידענו שלמחרת הכל סגור כי זה יהיה יום ראשון.
בדרך חזרה לצימר תדלקנו בתחנת דלק מרשת TOTAL, לתחנה זו צמודה חנות כסופר קטן ואפשר לתדלק במזומן .

La necropole nationale du col de wettstein orby
הכניסה לבית הקברות

נשאלת השאלה מה לעשות ביום ראשון שהוא השבת והרוב סגור, ייעדתי היום זה לטיול בטבע ונסענו לפסגות הרי הווז' של אלזס. מריקווייר העיירה שלנו בה נסענו דרך העיירה היפהפייה קייזסברג, התלבטנו וויתרנו על סיור בה כי העדפנו לא להתעכב יותר מדי. הנסיעה היתה בדרך D415  דרך orbey ל-La baroche והגענו לכפרון קטן חמוד והחלטנו לרדת ולראות, גילינו בית קפה מקומי צמוד לבית פרטי קטן של איש מבוגר מאד שמתאספים אצלו מקומיים -פרלמנט מקומי. ישבנו בחוץ ושתינו קפה טעים. חוויה ספונטנית לחוות תושבים מקומיים נחמדים. הדרך יפהפייה, מיוערת, משובצת בתים, מפותלת בעליות ומורדות. חזרנו לorbey ומשם זוהי נסיעה בירידה לכיוון Col du wettstein בגובה 882 מ'. עצרנו ליד שולחן פיקניק בצידי הדרך ואכלנו ארוחה קלה שהכנו.
מספר ק"מ וגילנו בית קברות ענק לחיילים הצרפתיים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה 1914-1918 (La necropole nationale du col de wettstein orby).
בית קברות זה מכיל קברים של 3,538 חיילים וקצינים צרפתים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.

היות וזוגי מתעניין כפי שציינתי במלחמת העלום הראשונה,היו שם זוג מבוגר וזוגי שוחח איתם בעת שצילמתי והם סיפרו לו שבמרחק של 3 ק"מ ישנו מוזיאון הקשור לבית הקברות.
המשכנו משם למוזיאון Le Linge 1915 במרחק של 3 ק"מ.
בתוך המוזיאון תצוגה של כל הציוד ששימש ללחימה, כלבוש, נשק, ועוד ששימש החיילים בשנות הלחימה. נכנסנו לאולם קטן שמקרין סרט שמסביר את המלחמה. כשיצאנו החוצה טיילנו במתחם המוזיאון ששם קיימים עד היום ביצורי וחפירות ששימשו למסתור והגנה לחיילים בקרבות. גרמניה כאמור בצד השני. לראות במו עיננו ולהבין כמה קשה היתה הלחימה כשהכל מיוער ומסתיר האוייב. ועוד בתנאי מזג האוויר החורפיים הקשים והמושלגים ושם התקיים אחד הקרבות הקשים ביותר במשך 3 חודשים ונהרגו 17,000 חיילים .

משם המשכנו בנסיעה בדרך יפהפייה, מפותלת והגענו לפסגה גבוהה מאד ששמה Le Hohneck.
זו הפסגה השנייה הגבוהה ביותר בין הפסגות וגובהה 1362 מ'. בפסגות אלו כמובן חובבי הסקי מגיעים בעונות החורף המושלגות. בדרך ראינו רכבל שמעלה את חובבי הסקי בחורף. הדרך יפה מאד ומפותלת וחווינו שיירי שלג על הפסגות. פרות רועות במרעה בפסגות והולכי רגל שמטיילים בשבילי הפסגות. מזג האוויר היה קר מאד מאד, רוח מקפיאה וטוב שהבאנו מעילי יוניקלו שאינם תופסים מקום במזוודה. הנוף מדהים ומלמעלה רואים אגמים למטה. בסמוך יש מתחם קפה מסעדה ולאחר שצפינו בנוף וסיירנו רגלית ברוח המקפיאה, היה נפלא להכנס לבית הקפה ולשבת ולשתות קפה חם וקקאו חם .

Le Hohneck
Le Hohneck

טיפ: ביגוד – מזג האוויר הפכפך גם כשטיילנו בהמשך ביער השחור, והביגוד שמראש לקחנו אכן היה מועיל, בשיטת קליפות הבצל.
חולצות קצרות, מעליהן חולצה דקה עם שרוולים ארוכים, ובמכונית תמיד היו סווצרים, מעילי גשם קלים, ומעילי יוניקלו ובבגאז באוטו ביגוד רזרבי ונעליים רזרביות למקרה של גשם בטיולי פארקי הטבע .

תיכננו לנסוע בדרך אחרת והכביש התברר כחסום, אז שינינו במקום ונסענו בדרך Soultzeren, MUNSTER.
גם במונסטר היה אחד הקרבות הקשים במלחמה. הדרך בחזור נסענו דרך העיירה היפה טורקהיים כביש D415 "דרך היין " עד חזרה לריקווייר .
(למעשה התוכנית הייתה לנסוע לפסגה הגבוהה ביותר Le Bonhomme עד לעיירה סנט מריה Sainte Marie, אך היות ולא התאפשר לעשות מסלול מעגלי כדי לחזור ללה הונק, וויתרנו במקום על מסלול זה והסתפקנו בפסגה השנייה לה הונק).

בימי השהות שלנו יצאנו לסייר רגלית בעיירה היפה ריקווייר, פעם אחת בבוקר ופעם אחת לקראת ערב .

למחרת היום שאנו נפרדים מהצימר הנפלא בריקווייר ועוברים ליער השחור,
סידרנו בצימר הכל, רוקנו פחי האשפה לפי פחי המיחזור שוואלרי הדריכה אותנו .

כתבתי בשתי גלויות מילות תודה לוואלרי על היחס הנפלא והכל, צירפתי שוקולדים שקנינו בדיוטי פרי. ניגשנו להיפרד ממנה וביקשנו ממנה אם היא מוכנה להתקשר לברר לנו שעות פתיחה לבקר במקום של אומן ייחודי שקראתי עליו טיפ. וואלרי אכן הסכימה והתקשרה ונאמר שאפשרי להגיע רק שבין השעות 12.00-14.00 יש הפסקת צהריים .הודינו לוואלרי ונפרדנו ממנה ויצאנו לדרכנו .

טיפ: אני קונה בשדה התעופה בישראל בדיוטי פרי גלויות של נופי הארץ, וכותבת מילות תודה כדי להיות שגרירה מייצגת לישראל.

המסלול היה לכפר Boersch  בדרך היין היפהפייה, ששם חי האומן הייחודי ספינדלר, וקראתי במקרה מידע עליו כשחיפשתי מידע על אלזס ועל מקומות ייחודיים לטיול, היות וברקע שלי אני בוגרת לימודי אמנות.

משפחת ספינדלר היא משפחת אמנים ייחודיים, פגשנו את האומן זאן שארל שהוא דור שלישי אחרי אביו וסבו, סיפר לנו שילדיו לא ממשיכים מסורת זו וכשהוא יפסיק, תסתיים לה מורשת אמנותית ייחודית בעולם. תמונה גדולה לוקחת לו כשנה. סבו הקים בעיר שטרסבורג מוזיאון ויש להם חנות גלריה בקליפורניה.

העבודות יקרות מאד, עבודה קטנה שהראה לנו בגודל 20/20 ס"מ עולה כ-370 אירו כך שברור היה שעבודות גדולות עולות אלפי ועשרות אלפי אירו. נדהמנו מהטכניקה האומנתית הייחודית, מרמת הדייקנות. העבודות נמכרות כמובן לעשירים, לווילות, לבתי מלון יוקרתיים. ראינו בתצוגה עבודות גדולות בגודל מטר על מטר ועוד. מדהים .

זאן שארל חי עם אשתו כריסטין במתחם מיוחד במינו שהיה מנזר בעבר. שם מצוייה הסדנא שלו – האתר של משפחת ספינדלר.

למי שמתכנן לבקר אצל ספינדלר, מומלץ להתקשר ולברר מתי והאם אפשרי לבקר .

הודינו לזאן שארל על שהקדיש לנו הזמן וסיפר לנו והראה לנו העבודות, קנינו מספר גלויות למזכרת שמראות העבודות הייחודיות שלו .

היות ועד כה לא הצלחנו להגיע לאכול ארוחה חמה בשעות הצהריים וזרמנו בימי הטיול, הפעם חיפשתי דרך טריפאדוויזר המלצה על מקום לאכול באיזור.
מיקדתי את החיפוש במסעדה אסייתית ואכן מצאתי המלצה ונסענו לאוברניי למסעדה קטנה חמודה שהתברר לנו בדיעבד שמגיעים אליה לקוחות קבועים.
שם המסעדה loriginal ב-obernai ובדקתי שעות פעילות כמובן .
מסעדה חמודה מאד, הזמנו שתי מנות איטריות אורז עם נתחי חזה עוף ושתייה .טעים מאד, המנה השביעה אותנו .המחיר היה 38 אירו .

משם התחלנו הנסיעה שלנו דרך הכפרים וליד סלסטה לגרמניה, היה מדהים לראות את נהר הריין כמה הוא רחב .אין ביקורת גבול. הגענו לעיירה חמודה מאד בשם סט.פיטר שם עצרנו בסופר המקומי שהוא סניף של רשת Edeka, סופר נהדר, נקי ומסודר ויש בו הכל. ואגב גגו של הסופר ירוק, כלומר נשתל שם עשב ירוק. בנוסף בסופר יש בית קפה קטן וחמוד עם מאפייה וכולל עוגות שבהמשך יצא לנו לשתות שם קפה טעים מאד ולטעום משתי עוגות טובות מאד. השלמנו הקניות ונסענו לכיוון הצימר שהוזמן עוד בארץ במרחק של 8 ק"מ מהעיירה. הגענו לחווה שממוקמת בגובה של 950 מטר. הדרך מהעיירה לחווה יפה מאד, משובצת חוות על מורדות ההרים. הגענו לחווה לפנות ערב ובעלת החווה המקסימה קארין קיבלה פנינו .

הצימר בחווה שהזמנו הוא – באשיורגנוף – baschijoergenhof

קארין ומשפחתה גרים בבית החווה העתיק, ובמבנה שבנו לצימרים יש מספר צימרים ובאחת הדירות גרים הוריה של קארין .אנחנו לנו בדירת הקרקע שיש לה יציאה למרפסת קטנה בחוץ/ לנו בצימר חמישה לילות ומשם נסענו לטיולים במרחבי היער השחור/ המיקום נהדר ולנו שבעלי רקע חקלאי' נפלא להתחיל הטיולים בנופים ייחודיים אלו,שקט ושלווה ומזג האוויר היה נפלא .

במשך השהות שלנו שם שוחחנו והתעניינו אצל קארין על החיים בחווה. קארין סיפרה שזו חווה בת 300 שנה, והיא דור עשירי שמנהל החווה אחרי אביה. החווה בת 130 דונם. יש להם פרות וכבשים שרועות בטבע. הכל מתוחם בגדרות חשמליות שבשל הקציר מניידים את הפרות והכבשים לאכול החיטה שקצרו. ראינו את אביה של קארין מזיז הגדרות החשמליות. זה הזכיר לנו הימים שכך בתחילת הדרך גידלו גם בארץ. קארין סיפרה שאי אפשר לחיות מהחקלאות למרות שהמדינה מסבסדת ולכן המדינה מאפשרת לבנות מבנה לצימרים .

טיפ: האור ביער השחור מתחיל ב-5.00 בבוקר ומחשיך בשעה 21.30. ההמלצה היא לתכנן מראש שלא לחזור בחושך, אין תאורה בכבישי היער השחור שהם מפותלים בין לגובה ואו במורדות ההרים. רצוי מאד מראש לתכנן ולסיים לפנות ערב מהשיקול שתמיד ישנם עיכובים לא צפויים בשל שיפוצים בכבישים, חסימות כבישים. יש לקחת הארכת זמן עוד 50 אחוז מהמ שמופיע במפה כפי שממליץ טל מאתר "קליקו".

פרקנו המזוודות ויצאנו לטיול ברחבי החווה, לא רחוק משם יש איזור מיוער, ראינו פריחות אביביות וגיליתי גם פרחים מוכרים לי .

בשל גובה החווה, בלילות ובבקרים קר מאד, בלילה הראשון היה 4 מעלות, בבוקר 8 מעלות. בלילה הראשון התקשינו לישון, הידיים היו קפואות. למחרת בבוקר לאחר ארוחת בוקר נסענו לעיירה DENZLINGEN ששם ישנה חנות של רשת KIK וקנינו פרטי לבוש חמים שחסרו לנו לשינה. (המלצה: למי שמתכנן לינה במקומות גבוהים לקחת גם לשנת הלילה ביגוד חם ארוך). בתחנת הרכבת המקומית ישבנו לשתות קפה עם עוגה ומשם נסענו למוזיאון "גוטאך". זהו מוזיאון פתוח שמשמר מבנים משנת 1600. היה יום שמשי נפלא וחמים ונעים וטיילנו ברחבי המוזיאון לקחנו גם אוזניות שמע שמדריכות באנגלית על כל מבנה ומבנה. מרתק לראות השינוי וההתפתחות במבנים בין של מגורי האנשים ומגורי בעלי החיים. יש חלקה מדוגמת שממחישה גידולי החקלאות שגידלו דאז.בחלק מהמבנים יש תושבי המקום שמדגימים עבודות שונות שייצרו דאז כמלאכות כמו אריגה עדינה בנול ועוד.
התקיימה סדנא חד פעמית בנגריה באחד המבניפ. כשסיימנו ויצאנו לכיוון החנייה ישבנו באחד הספסלים ואכלנו ארוחה קלה שהבאנו בצידנית ומשם נסענו והגענו לאגם טיטיזי. החנינו וניגשנו לראות האגם מקרוב. ברור מדוע הוא מבוקש, היות ואנו מורגלים לחוף הים התיכון, הרי שלתושבים המקומיים הוא משמש כחלופה לים ושם הם נהנים להתרחץ. לא המשכנו לטיילת טיטיזי הפעם בגלל שלבן זוגי נתפס הגב מהנהיגה.
שנינו אגב נהגנו לסירוגין. הרי שוויתרנו על מפלי טריברג שתכננתי. עצרנו בדרך מקרה במלון קטן בצידי הדרך וישבנו במרפסת בחוץ לקפה נהדר עם עוגות טעימות. דרכי הנוף יפהפיות, משובצי בתים על מורדות ההרים, פרות וכבשים רועות על המורדות התלולים, הכל ירוק ונפלא. זו עונת הקציר שמקבילה אצלנו לשבועות והיה מעניין לראות שבעלי החוות יוצאים לקצור במו ידיהם את החיטה שלהם, בשל המורדות התלולים לא מתאפשר להיעזר בכל שדה בטרקטור לקציר ולכן הם קוצרים ידנית ואו בעזרת כלי קטן שבעל החווה מחזיק בשתי ידיו וקוצר. שאר בני המשפחה בעזרת קלשון הופכים החיטה הקצורה עד לאיסוף. בחלק מהמקומות משאירים גם לבעלי החיים שיאכלו .

טיפ: לעשות בארץ רישיון נהיגה בינלאומי בעל תוקף לשנה שעולה כ-20 שקל ולקחת יחד איתו בנוסף את רישיון הנהיגה הישראלי .
היכן מנפקים רישיון נהיגה בינלאומי – אנחנו עשינו ב- memsi.

הנהיגה בכבישי היער השחור לא קלה בשל הכבישים המפותלים בין בעליות הגבוהות ואו במורדות. המהירות בכבישים משתנה פעמים רבות באבחת המטרים ונתקלנו בכל סוגי המהירויות .
100 ל- 70
100 ל- 50
100 ל- 30
כשנוהגים כדאי בו זמנית לשים לב לשילוט בדרך, לסימן על האספלט וגם למחוון ברכב עצמו שמעיד על המהירות המותרת. מעניין שבחלק מהכבישים המפותלים שנהגנו בהם ולשנינו ניסיון נהיגה וותיק מאד בין ברכבים 4/4 ובין במרחקי נהיגה יומיומיים בארץ, הרי שזו נהיגה די מעייפת. בכבישים המפותלים במיוחד והצרים מאד כשיש בקושי מקום ל -2 רכבים המהירות המותרת היא 100 כשבלתי אפשרי לנהוג במהירות זו. היות וקראתי מראש על הנהיגה וכו בחוברת של טל וגם בקבוצת הפייסבוק של היער השחור, ידעתי שיש להקפיד על הנהיגה בשל הקנסות הגבוהים .

כמו כן בחוברת של טל – וטוב שקראתי, נתקלנו כבר פעמיים במקרה של מעבר ברמזור ירוק כשזכות הקדימה היא לרכב שבא ממול בו זמנית כשלנו יש אור ירוק. אז לנו הישראלים שלא מורגלים בכך, יש לנהוג בזהירות ולשים לב!

טיפ: ניווט – מומלץ למי שלא מתכנן נהיגה בכבישי אגרה, כבר בארץ להגדיר זאת באפליקציות הניווט ולהימנע ממצב שחלילה נקלעים לכביש אגרה. הגדרנו זאת בארץ. התקנו בסמארטפון אפליקציית HERE – זו אפליקציה שמנווטת ללא אינטרנט והתקנו אותה למידת הצורך במידה ותהיינה בעיות גלישה וקליטת אינטרנט, לבסוף לא נזקקנו לה בכלל.

באלזס וביער השחור ניווטנו רק בעזרת גוגל מפות וללא כל בעיות. לעיתים יש קליטה איטית. זו גרמניה וכך סיפרה לנו גם בעלת הצימר בחווה החקלאית .

למחרת יום נפלא שמשי, נסענו להר פלדברג בדרכי הנוף הנפלאות. הר פלדברג הוא הגבוה ביותר בהרי היער השחור וגובהו 1492 מטר. חנינו בחניון הציבורי, יש לשים לב לא להחנות בחניון המלון כי גוררים הרכבים. עלינו ברכבל והנוף מדהים, הכל פריחה אביבית. בתחנה העליונה ירדנו והלכנו בחלק משבילי ההליכה. כשחזרנו חזרה נכנסנו לבית הקפה ושתינו קפה וכמובן עוגות טעימות. משם נסענו למפלי טודנאו. המפל בגובה 97 מטר. הירידה תלולה מאד וגם העלייה. בשל כאב הגב של זוגי לא ירדנו עד לחלק התחתון של המפל. משם נסענו לעיירה טודנאו עצמה. יש לשים לב לחניון הציבורי משום שלא ניתן להחנות בחניות השונות כי הן מיועדות רק לתושבי המקום. העיירה חמודה ומתויירת מאד, למרות שבאנו היה יחסית רגוע.יש רחבה מרכזית די גדולה .

ניגשנו למסעדת Bella italia  והזמנו לזניה טעימה מאד לא מנה בשרית ומשם נסענו לאגם טיטיזה וטיילנו בו. ביציאה מהעיירה טיטיזה עצרנו בסופר LIDL והשלמנו קניות וחזרנו לצימר בדרכי הנוף הנפלאות. באמצע הדרך, ענן כבד כיסה לפתע וירד מטח קצר של גשם והבליחה לה קשת מדהימה. המראה היה מדהים, שילוב השדות, הענן והקשת יחדיו. זה היה הגשם היחידי בכל הטיול שלנו. חזרנו לצימר לקראת ערב וישבנו במרפסת לקפה .

למחרת נסענו לעיירה Zell am Harmersbach  – צל אם האמרשבאך למוזיאון של ייצור כלי החרסינה.

כשפנינו ימינה למתחם החנייה גילינו במקרה שקיים שם מוזיאון מוטורי מקסים שמנהל ומתחזק אותו אדם מבוגר ונחמד מאד ששמו וולטר בריג' שהוא עצמו נוהג על אופנוע ובעל ידי זהב ומתקן ומשפץ. נכנסנו קודם למוזיאון המוטורי ונהנו מאד מאד, שורות שורות של אופנועים משנות ייצור כ 1935 ואילך של מיטב החברות שייצרו אופנועים, דגמים לפי שנות הייצור והחברות .

יש אופניים משנות ייצור וחברות ייצור שונות, מעט מכוניות עתיקות וליד באגף מצויים בוויטרינות צעצועים לילדים רכבות, בובות, מכוניות, מקסים .

Breig's Spielzeug- und Motorradmuseum
Breig's Spielzeug – und Motorradmuseum

האתר: http://www.breigs-museum.de/

לא מצאתי כל מידע על כך, ורק בארץ חרשתי ומצאתי רק באנגלית ובגרמנית .

לאחר הסיור המהנה במוזיאון המוטורי, נכנסנו למוזיאון לכלי החרסינה – מפעל צלר קרמיק.

פרנס את תושבי האיזור .במוזיאון רואים כלים משנת 1835 ועוד. נחשפנו למגוון מדהים של סגנונות ועיצובים. גם כיום ממשיכים בייצור וישנה בצמידות חנות ששם ניתן לקנות מוצרים שהם מייצרים .
סימן ההיכר הוא התרנגול שמופיע על כלים רבים. ראינו שלבי הייצור ונהנו מאד.

מוזיאון לכלי החרסינה - מפעל צלר קרמיקמוזיאון לכלי החרסינה - מפעל צלר קרמיק

משם נסענו לסיור בעיירה עצמה שבה בתים עתיקים מאד. לאחר סיור קל בעיירה היפה ברחוב הראשי שמנו פעמינו לעיירה טריברג. נסענו קודם כל לראות את שעון הקוקייה של משפ' DOLD.
מחנים בחנייה והולכים לכיוון הבית הקטן ונכנסים מדלת החזית. הבית קטן מאד בתוכו נמצאת מדריכה שסיפרה שאת המקום קנה החותן שלה לפני 38 שנה ומאז הוא מתחזק ומשמר המקום. היא הסבירה לנו על מנגנון השעון שראינו בפעולה. ומשם יצאנו החוצה להמתין לצלצול השעון ולקוקייה שיוצאת. השעון בגודל 3.30/3.50 והיה שנים רבות שעון הקוקייה הגדול ביותר בעולם, כיום ישנו שעון אחר גדול יותר במיקום אחר. ישבנו על ספסל וחיכינו והכנו המצלמה וכשהקוקייה יצאה כמובן כולם צילמו. חוויה חמודה מאד, מתברר שבעצם הגרמנים הם שפיתחו שעוני הקוקייה ולא השוויצרים. משם נסענו לעיירה טריברג עצמה וחנינו בחניון הציבורי הגדול שסמוך לרחוב הראשי של העיירה .

מול החנות המפורסמת ברחוב הראשי של 1000 שעוני הקוקייה. חיכינו בחוץ וראינו צלצול השעון עם הדמויות שנעות לצלילי מוסיקה קלאסית, חמוד. נכנסנו לחנות ונדהמנו מהמגוון הענק של שעוני הקוקייה. וטיילנו בעיירה המתויירת רגלית .

משם נסענו חזרה לכיוון הצימר, אבל נסענו דרך העיירה פורטוונגן Furtwangen לבית קפה /קונדיטוריה Café Mayerhofer שקראתי המלצה טובה שהעוגות נהדרות והשוקולדים נהדרים והם עבודת יד. הקפה והעוגות היו נהדרות, הזמנו שתי עוגות שונות לנסות. מקום מאד נעים ואדיב. ואחרי כן ניגשנו ובחרנו שוקולדים עבודת יד שנארזו בקופסאות מאד יפות כמתנות למשפוחה. הבחורה החמודה נדהמה לשמוע שאנו מישראל ושקראתי המלצה על המקום. (בית הקפה נסגר בשעה 18.00 ואנחנו הספקנו להגיע חצי שעה לפני הסגירה).
חלק מכביש הנוף היפה 500 התברר כסגור לשיפוצים עד לספטמבר וגוגל מפות ניווט אותנו לכביש יותר קטן ותלול ומפותל, אך הנוף היה מדהים ונהנו מאד מהנסיעה חזרה לצימר .

היום שלמחרת היה יום הכי פחות מוצלח, החלטנו לנסוע צפונה והפעם בכביש המהיר (לא אגרה) כדי לגוון ולא לנהוג בהתאם למגבלות הכבישים. זהו כביש שהנהיגה בו ברובו על מהירות 100.
הנופים די משעממים. הבדל עצום בין מרכז ודרום היער לצפון היער לכיוון באדן באדן. מראש וויתרנו בטיול זה על הערים הגדולות, לא עניין אותנו פארקים כפארק אירופה ואו ספא וכו. נאלצנו לוותר על טיולים שונים בטבע בגלל בעיית הגב. בדרך תדלקנו בתחנת דלק ושם היה מתחם של חנויות, נכנסנו לראות וזו היתה הזדמנות לקנות מספר מתנות צנועות. בהמשך עצרנו לאכול במקדונלד במתחם אחר. בכללי, לא אציין משהו מיוחד ששווה להתמקד בו .

היום האחרון – יום שבת – קנינו בסופר בעיירה סט.פטר בונבוניירות של לינדט כמתנות לחברים וכו' ולפני שנפרדנו מקארין בעלת הצימר, נתתי לה בונבוניירה לאות תודה ושתי גלויות מישראל האחת מיועדת להוריה שלמרות שאינם דוברי אנגלית, זוגי הצליח מעט לשוחח איתם בגרמנית המועטה ששולט בה. קארין מאד התרגשה. קראה לנו לראות כיצד היא מוציאה לשדה המתוחם את החזירים ושוחחנו על החקלאות והכל. סידרנו וניקינו הצימר וזרקנו האשפה למיחזור לפי ההדרכה של קארין. היא הביאה לנו דבש שמיוצר באיזור. היות ונסענו יחסית באיחור. חשבנו שנספיק להגיע להר בלכן. לבסוף וויתרנו ונסענו לעיירה סט.בלסן St. Blasien.

חנינו בחניון הסמוך לסופרמרקט LIDL, שאלנו ונאמר לנו שבגלל שזה יום שבת אין בעייה לחנות ומשם הלכנו ברגל לכיוון הקתדרלה.
סיינט בלאסיין היא עיירה יפה מאד שבה גשרים ונהר זורם, עיירה מאד מטופחת. בעיירה זו קיימת הקתדרלה היפה ביותר בגרמניה. בשונה ממה שראינו מטיולים שונים במדינות אחרות, הכל שיש לבן. קתדרלה מרשימה מאד ביופיה.
סיירנו רגלית בעיירה היפה ולבסוף ניגשנו לבית קפה Ell שהוא מוסד משפחתי וותיק ידוע ששם הכל נעשה בעבודת יד .יש מי שבאים לאכול ארוחה חמה .אנחנו הזמנו קפה ועוגות כמובן .

משם נסענו לכיוון העיירה לוראך, בכניסה לעיירה עצרנו במתחם חנויות כמו KIK, DM.
היה עמוס וגילינו פיצה מקומית של משפחה טורקית. האבא מכין במקום בצק טרי. הזמנו מגש פיצה עגולה וישבנו לאכול, פיצה טעימה מאד. הדרך לכיוון מקום הלינה האחרון שלנו בבאזל היא דרך נוף יפהפייה, כביש 317 במקביל לנהר הריין הזורם, נוסעים כשמעלינו מצוקים גבוהים מיוערים, דרך מדהימה ויפהפייה.

הגענו למלון Ibis Aéroport Bâle Mulhouse בשעה 16.30 אחה"צ, קיבלנו החדר והעברנו המזוודות. בתיאום עם המלון, בדרך, עצרנו לתדלק. מזלנו שהגיע זוג צרפתי שעזר לנו כי ההנחיות היו בצרפתית. נסענו סה"כ כ- 2000 ק"מ, ומהותי הנסיעה ברכב דיזל, חסכוני ביותר. החזרנו הרכב לחניון בנמל התעופה באזל ומשם הודענו למלון ונשלח שאטל לאסוף אותנו. השאטל החזיר אותנו למלון. יצאנו לטייל רגלית באיזור, היו כמה חנויות פתוחות עדיין. האיזור די מנומנם. כשחזרנו הזמנו לשעת ערב ארוחת ערב בלובי המלון והזמנו השכמה לפנות בוקר וכמו כן ביקשנו הסעה לנמל התעופה לשעה 4 לפנות בוקר. בית המלון לא חייב אותנו על ההסעות הללו, שירות נהדר מבחינה זו. העדפנו שנישן מספר שעות מאשר לנסוע בלילה לפנות בוקר ולהסתבך בכבישים, שיקול נכון. כשהחזרנו הרכב היתה טעות קלה בניווט בגלל שיפוצים בכבישים .הטיסה היתה בשעה 6.15 לפנות בוקר .

ההמראה הייתה מדהימה, לראות פסגות מושלגות של האלפים…




התוכן הנ"ל נכתב ואושר לפרסום באדיבות המטיילים עצמם מתוך רצון לשתף את חוויותיהם מהיער השחור ולעזור לאחרים. סביר שנפלו טעויות ו/או שהדברים שנחוו אינם נכונים עוד, ועל הקורא לבדוק אותם לפני השימוש בהם. אין לכותב או לבעלי האתר אחריות כלשהי לנכונות התוכן או לתוצאות השימוש בו. השימוש במידע מהווה הסכמה לתנאי השימוש של האתר.
רוצים לשתף את הגולשים בטיפים והמלצות משלכם? לחצו כאן…


טיול נעים!

Subscribe
Notify of
2 Comments
Most Voted
Newest Oldest
Inline Feedbacks
View all comments
נאוה בן פורת
15 במאי 2019 23:13

ענת וזאב, שלום רב,
מעוניינת להתיעץ איתכם בנוגע לטיול זוג ליער השחור היות והנתונים שלנו דומים וקלטתי מהכתבה שאת יסודית ופרקטית. האם אפשרי לדבר בטלפון?
פשוט יותר קל לי לדבר ולקבל תשובות מידיות.
תודה, נאוה 050-2135149

אלעד
27 בספטמבר 2018 17:00

סיקור מצויין !!!! בזכותך החלפתי את המלון בלילה האחרון למלון IBIS ליד השדה תעופה תודההה