המדריך המפורט לטיול משפחתי ביער השחור + טיפים ומיקומים
נכתב על ידי אייל עזרא
את המדריך הזה אני כותב מזווית אישית, מתוך החוויה המשפחתית שלנו ביער השחור – מה תכננו, מה עשינו, מה אהבנו, מה פחות, ומה הייתי ממליץ לאחרים לדעת מראש.
את הטיול התחלנו לתכנן כמעט שנה מראש. החלטנו לנסוע בסוף חודש יוני, עוד לפני סיום שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים, מתוך מחשבה שבתקופה הזאת יהיה פחות עומס באתרים ובמקומות הלינה. בנוסף, הנחנו שמזג האוויר יהיה נעים יותר מאשר בשיא הקיץ.
לצערנו, בנושא מזג האוויר התוכניות שלנו לא ממש הסתדרו. נפלנו על אחד השבועות החמים ביותר שהיו באזור בחודש יוני זה שנים. במשך רוב הטיול הטמפרטורות נעו בין 33 ל־37 מעלות לאורך היום, ולעיתים רק אחרי השעה 22:00 התחיל להיות נעים באמת. החום השפיע מאוד על חלק מהטיולים והאטרקציות, ולכן חשוב להביא בחשבון שהחוויה שלנו בחלק מהמקומות הייתה שונה ממה שסביר לחוות במזג אוויר רגיל.
את הטיסות הזמנו דרך אל על. בתקופה הלא יציבה בארץ היה לנו חשוב לבחור בחברה ישראלית, בתקווה לקבל מעט יותר ודאות בכל הנוגע לקיום הטיסות. בחרנו בטיסת בוקר לציריך, ומשם שכרנו רכב של שבעה מקומות.
הטיול נמשך 11 ימים וכלל שלושה מקומות לינה שונים. נסענו כמשפחה של שני הורים ושלושה ילדים, בגילים 16, 13 ו־9.
מבחינת ההוצאות, הטיסות ומקומות הלינה היוו יחד בערך מחצית מהעלות הכוללת של הטיול. במהלך 11 הימים אכלנו בממוצע פעם אחת ביום מחוץ למקום הלינה, ובנוסף קנינו כמובן גלידות, שתייה, נשנושים ודברים קטנים לאורך הדרך. בסך הכול הוצאנו בממוצע כ־125 אירו ביום על אוכל לכל המשפחה.
כמה תובנות לפני שמתחילים
במהלך הטיול עברנו בין שלוש מקומות לינה. לפעמים המעברים היו מעייפים ומכבידים, אבל היו להם גם יתרונות: הילדים התלהבו בכל פעם ממקום חדש, ובכל אזור היינו קרובים יותר לאטרקציות שתכננו לעשות.
בתקופות חמות חשוב מאוד לבחור מלון או דירה עם מזגן. בלי מזגן, במיוחד בימים חמים כמו אלה שאנחנו חווינו, השהייה במקום הלינה עלולה להיות קשה מאוד.
למשפחה של חמש נפשות אני ממליץ לשכור רכב גדול של שבעה מקומות. הוא נוח יותר לנסיעות ארוכות, מאפשר מקום למזוודות ולא מרגיש צפוף.
הנהיגה ביער השחור דורשת ריכוז ותשומת לב. מגבלות המהירות משתנות לעיתים קרובות, ולכן חשוב לעקוב אחר השילוט כדי להימנע מקנסות מיותרים.
מסעדות רבות נסגרות בשעות הצהריים. כדאי לתכנן את הארוחה עד השעה 13:00 בערך, או להמתין לפתיחה המחודשת בשעות אחר הצהריים, בדרך כלל סביב 17:00.
מומלץ לקנות אוכל בסופרמרקטים הגדולים ולהכין חלק מהארוחות לבד. זה חוסך לא מעט כסף, ובמקרים רבים גם מאפשר לאכול בצורה מגוונת ובריאה יותר.
כדאי להחזיק מעט מזומן. יש מסעדות ובתי עסק שטוענים שאינם מקבלים כרטיסי אשראי, אם כי מהניסיון שלנו, כאשר אמרנו שאין לנו מזומן, לעיתים פתאום נמצאה אפשרות לשלם בכרטיס.
בחיפוש אחר חניה, תמיד העדפנו חניון מסודר עם כרטיס חניה. זו האפשרות הפשוטה והברורה ביותר, ובכל מקום שהגענו אליו הצלחנו למצוא חניה כזאת בלי להסתבך.
הכרטיס האדום יכול להיות משתלם מאוד. לגבי הכרטיס השחור, הכדאיות תלויה במסלול ובאטרקציות שמתכננים לעשות. אנחנו החלטנו שלא לרכוש אותו.
בהמשך המדריך אוסיף תובנות והמלצות נוספות בהתאם לכל מקום ולאטרקציה שבהם ביקרנו.
כל ההמלצות במדריך מבוססות על הניסיון האישי שלנו בלבד ועל החוויה המשפחתית שעברנו בטיול.
ביער השחור יש לעיתים בעיות קליטה וחיבור לאינטרנט. ברוב המקומות חבילת ה־eSIM שלנו עבדה היטב, אבל במקומות הלינה נתקלנו בלא מעט ניתוקים. גם כשהיינו מחוברים לרשת ה־Wi-Fi של הדירה או המלון, לעיתים האינטרנט הפסיק לעבוד ולא תמיד היה אפשר להתחבר מחדש. נאמר לנו שמדובר בבעיה מוכרת באזורים מסוימים ביער השחור, ולכן כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד יהיה חיבור יציב — במיוחד אם מתכננים לעבוד, לצפות בתכנים או להסתמך על האינטרנט לצורך תכנון המסלול.
לקראת הטיסה והנחיתה בציריך
אריזת המזוודות
למרות שרכשנו כרטיסי טיסה שכללו מזוודה לכל אחד, החלטנו לקחת בפועל שתי מזוודות גדולות, מזוודה בינונית ושלושה טרולים.
בדיעבד, לא בטוח שהיינו צריכים את כל הציוד שלקחנו. כמעט בכל מקום לינה שהגענו אליו הייתה אפשרות לעשות כביסה, ולכן בהחלט אפשר להסתדר עם פחות בגדים ומזוודות — במיוחד כשעוברים בין כמה מקומות לינה וצריכים בכל פעם לפרוק ולהעמיס מחדש.
הגעה לנתב״ג
את הרכב השארנו בחניון לטווח ארוך. מבחינתנו, כתושבי הצפון, זו הדרך הנוחה והפשוטה ביותר להגיע לשדה התעופה, במיוחד בשעות שבהן אין רכבות. זו כנראה לא האפשרות הזולה ביותר, אבל עבורנו היא הייתה הנוחה ביותר.
עשינו צ׳ק־אין מראש, ובשדה הוצאנו את מדבקות המזוודות באמצעות המכונות האוטומטיות. התהליך קיצר לנו משמעותית את ההמתנה: חיכינו כחמש דקות בלבד עד למסירת המזוודות ולבידוק הביטחוני.
משם הדרך לדיוטי פרי הייתה מהירה מאוד, וכל התהליך, מרגע ההגעה לטרמינל ועד הכניסה לאזור הדיוטי פרי, ארך אצלנו בערך חצי שעה.
הנחיתה וביקורת הגבולות בציריך
לאחר הנחיתה בציריך חיכינו לא מעט זמן בביקורת הדרכונים. כל נוסע נדרש לעבור צילום פנים וטביעת אצבע, ובאותו זמן היו מעט עמדות פעילות והתהליך התקדם לאט.
בסך הכול עברו בערך שעה וחצי מרגע הנחיתה ועד שהגענו לאזור השכרת הרכב.
השכרת הרכב
אזור השכרת הרכב היה קל יחסית למציאה. פשוט עקבנו אחר השילוט שעליו כתוב Rental Car.
אנחנו שכרנו את הרכב דרך חברת Europcar. הגענו לדלפק עם השובר שקיבלנו מראש, וגם שם נאלצנו להמתין כחצי שעה בתור.
בעת קבלת הרכב התבקשנו להשאיר פיקדון של 400 אירו.
בנוסף, מאחר שילד שגובהו פחות ממטר וחצי נדרש לשבת על בוסטר, שכרנו בוסטר מחברת ההשכרה בעלות של 40 אירו לכל תקופת הטיול.
למשפחה של חמש נפשות, עם מזוודות וציוד, רכב של שבעה מקומות היה מבחינתנו בחירה נכונה ונוחה מאוד.
כבישי אגרה ומדבקות
ברכב ששכרנו כבר הייתה מדבקה לכבישי האגרה בשווייץ, כך שלא היינו צריכים לרכוש אחת בנפרד.
בגרמניה לא נדרשנו לשלם על כבישי אגרה, ובצרפת לא יצא לנו לנסוע בכביש בתשלום.
לגבי המדבקה הירוקה שנדרשת בחלק מהערים בגרמניה – בכל המקומות שבהם ביקרנו לא נזקקנו לה.
בדיקת הרכב לפני היציאה
לפני שיצאנו לדרך בדקנו את הרכב היטב וצילמנו את כל השריטות והפגיעות שראינו.
בדיעבד, זה היה חשוב מאוד. כאשר החזרנו את הרכב ניסו לייחס לנו נזק שכבר היה קיים, ובזכות התמונות הצלחנו להוכיח שלא אנחנו גרמנו לו.
ההמלצה שלי היא לא להסתפק בבדיקה כללית: לצלם את הרכב מכל הצדדים, כולל הפגושים, הדלתות, החישוקים והשמשות, ורצוי גם לצלם סרטון קצר מסביב לרכב.
לאחר שקיבלנו את הרכב וסיימנו את הבדיקות, יצאנו לדרך לכיוון מפלי הריין.
חבילת גלישה
לכל תקופת הטיול רכשנו שלוש חבילות גלישה של 20GB דרך Yesim, בעלות כוללת של כ־180 ש״ח.
החבילות הספיקו לנו לכל הטיול, אבל חשוב לציין שהשתמשנו באינטרנט הסלולרי בעיקר לניווט, חיפוש מידע, וואטסאפ ושימושים בסיסיים. אפליקציות שצורכות הרבה גלישה, כמו TikTok ואינסטגרם, הפעלנו בעיקר כשהיינו מחוברים ל־Wi-Fi.
היום הראשון – מציריך למפלי הריין ולאגם טיטיזה
לאחר שאספנו את הרכב משדה התעופה בציריך, יצאנו לדרך לכיוון מפלי הריין. הנסיעה ארכה בערך שעה.
מפלי הריין
הגענו לחניון Parking P3 Rheinfall, שנמצא בצד המערבי של המפלים. מהחניון יורדים ברגל לכיוון נקודות התצפית.
שהינו במקום כשעה וחצי ושילמנו כ־5 אירו עבור החניה.
המפלים עצמם מרשימים ויפים מאוד, ובהחלט שווה לעצור בהם בדרך. אנחנו החלטנו לא לעלות על אחת הסירות, בעיקר משום שהיה חם מאוד, ואחרי לילה עם מעט שעות שינה הרגשנו שאין לנו כוח לפעילות ארוכה נוספת. הסתפקנו בתצפית, בצילומים ובטיול קצר באזור, ולאחר מכן חזרנו לרכב.
מטיילים רבים משלבים באזור גם פארק חבלים. אנחנו ויתרנו עליו, משום שהוא הרגיש מעט אקסטרימי עבור הילדים שלנו, וגם בגלל העייפות והחום הכבד. בדיעבד, זו הייתה החלטה נכונה עבורנו ביום הראשון של הטיול.
משם המשכנו בנסיעה של כשעה לכיוון אגם טיטיזה. הדרך הייתה יפה מאוד ועברה בנופים ירוקים שהכניסו אותנו לאווירה של היער השחור.
שורה תחתונה: מרשים ויפה, מתאים כעצירה קצרה; לילדים זו יותר חוויית נוף מאשר אטרקציה.

מקום הלינה – Black Forest Lodge
הגענו למקום הלינה שלנו, Black Forest Lodge, שהיה אחד ממקומות הלינה המוצלחים ביותר בטיול.
המקום מעט מבודד, אבל בפועל המיקום שלו היה נוח מאוד, והנסיעה ממנו לרוב האטרקציות באזור הייתה קצרה. במרחק של כחמש דקות נסיעה נמצא סופרמרקט Lidl, שבו ביצענו את רוב הקניות שלנו.
אנחנו בחרנו בדירה גדולה שכללה:
שני חדרי שינה.
חדר רחצה ושירותים נפרדים לכל חדר.
סלון מרווח.
מטבח מאובזר מאוד.
פינת אוכל.
מרפסת גדולה ונעימה, שבה בילינו לא מעט מהזמן כשהיינו בדירה.
הדירה הייתה יפה, נקייה ומתוחזקת היטב.
ממש ליד החדר שלנו היה חדר כביסה לשימוש חופשי, עם מכונת כביסה, מייבש ואפילו אבקת כביסה. עבור משפחה בטיול ארוך, ובמיוחד כשעוברים בין כמה מקומות לינה, זה היה יתרון משמעותי מאוד.
המתקנים במקום
במלון הייתה בריכה מקורה. נאמר לנו שטמפרטורת המים היא 29 מעלות, אבל לנו היא הרגישה קרה מאוד.
בנוסף היו במקום:
שתי סאונות.
חדר כושר.
מתחם משחקים לילדים.
שולחן פינג־פונג.
שולחן ביליארד.
כדורגל שולחן.
הילדים אהבו מאוד את המקום ואת האפשרות לבלות במתחם המשחקים גם בשעות שבהן לא יצאנו לטייל.
חניה וגישה
החניה הייתה קרובה למקום הלינה, ותמיד מצאנו מקום פנוי. עם זאת, הדרך מהחניה לחדר כללה עלייה קלה, דבר שכדאי לקחת בחשבון כשמגיעים עם מזוודות רבות.
ארוחת בוקר
המקום מציע סוג של ארוחת בוקר בסיסית. כשהגענו חיכו לנו בדירה גבינות, נקניקים, ריבות ומוצרים נוספים.
בכל בוקר הונחו ליד הדלת לחמים טריים. זו הייתה תוספת נחמדה מאוד, אבל הארוחה לא הספיקה למשפחה של חמש נפשות, ולכן השלמנו את המוצרים בסופרמרקט הקרוב.
אינטרנט, מחיר והכרטיס האדום
האינטרנט במקום היה סביר, אם כי לא תמיד יציב.
המחיר של מקום הלינה אינו זול, אבל לדעתנו קיבלנו תמורה טובה: דירה גדולה ונוחה, מתקנים רבים, אפשרות לכביסה ומיקום נגיש.
המחיר כלל גם את הכרטיס האדום, שעליו אפרט בהמשך בנפרד.
שורה תחתונה: מקום לינה מצוין למשפחות, נוח מאוד לילדים ושווה את המחיר.
היום השני – טודנאו, מגלשות הרים, מפלים וגשר תלוי
את היום השני, שהיה יום שישי, התחלנו מוקדם ויצאנו לכיוון טודנאו. הנסיעה ממקום הלינה שלנו ארכה בערך חצי שעה.
מגלשות ההרים בטודנאו
הגענו מעט לפני שעת הפתיחה של מגלשות ההרים, וכך היינו בין הראשונים במקום.
החוויה מתחילה בעלייה ברכבל פתוח. יש מי שעלול לחשוש ממנו, במיוחד בגלל שהוא פתוח, אבל אצלנו זה עבר מצוין. גם הילד הצעיר שלנו, שבהתחלה מעט פחד, נהנה מאוד מהעלייה.
הנסיעה ברכבל נמשכת כמה דקות, וכשהגענו למעלה היינו הראשונים במסלול. מדובר במסלול באורך של כמעט שלושה קילומטרים, והוא ללא ספק אחת החוויות הכיפיות ביותר שעשינו בטיול. מבחינתנו, זו אטרקציה שלא כדאי לוותר עליה.
לאחר הירידה הראשונה הילדים ביקשו לעשות סיבוב נוסף. מכיוון שכמעט לא היו אנשים ולא היו תורים משמעותיים, הם עלו שוב ועשו פעם נוספת את מגלשות ההרים.
בסך הכול רכשנו שמונה כרטיסים, בעלות כוללת של 108 אירו.
שורה תחתונה: אטרקציית חובה עם ילדים – יקרה יחסית, אבל הילדים עפו עליה.

מפלי טודנאו
משם המשכנו למפלי טודנאו.

חניה תחתונה למפלי טודנאו, מפלי טודנאו
חשוב לדעת שלמפלים יש שתי כניסות: כניסה תחתונה וכניסה עליונה. אנחנו הגענו מהכניסה התחתונה.
לאורך הכביש יש מקומות חניה, ובכניסה משלמים 1.5 אירו לאדם באמצעות מכונה. בפועל לא היה במקום אדם שבדק את הכרטיסים, אבל כמובן ששילמנו כנדרש.
מהחניה יש הליכה מישורית ונוחה של כחמש דקות עד לתחתית המפל.
המפל עצמו יפה מאוד, ומי שמעוניין יכול להמשיך ולעלות בשביל לכיוון החלק העליון. בגלל החום הכבד לא נשארנו זמן רב, אבל במזג אוויר נעים יותר בהחלט אפשר לטייל באזור ולהקדיש למקום יותר זמן.
שורה תחתונה: מקום יפה ונעים, קצר ומתאים לשילוב בדרך – לא אטרקציה מרכזית לילדים.
הגשר התלוי בטודנאו
חניה עליונה למפלי טודנאו, הגשר התלוי
לאחר מכן נסענו בערך שתי דקות אל הגשר התלוי. הכניסה אליו הייתה כלולה בכרטיס האדום.
מצאנו חניה ממש בסמוך לכניסה, והלכנו על הגשר הלוך וחזור. כל הביקור לקח לנו כחצי שעה.
זו חוויה נחמדה מאוד, עם נוף מרשים ויפהפה. גם כאן אפשר להישאר יותר זמן, לעצור בדרך וליהנות מהנוף, אבל החום הכבד גרם לנו לקצר את הביקור.
חשוב לדעת שהכניסה לגשר היא גם הכניסה העליונה למפלים. מי שמעוניין יכול להתחיל משם, לרדת לכיוון המפלים ולאחר מכן לעלות חזרה. כדאי רק לקחת בחשבון שהעלייה חזרה לרכב עלולה להיות מעייפת.
שורה תחתונה: קצר, כיפי ומרשים, ומתאים מאוד לילדים שלא חוששים מגובה.

ארוחת צהריים בטודנאו
משם המשכנו לעיירה טודנאו ועצרנו לאכול במסעדת Taste of Black Forest.
המקום היה נחמד, האוכל היה סביר והמחירים לא היו גבוהים במיוחד, אבל גם לא זולים מאוד. בסך הכול זו הייתה עצירה נוחה, אך לא מקום שהיינו מגדירים כחובה.
שורה תחתונה: מקום נחמד לארוחה משפחתית, אבל לא משהו שחייבים להגיע אליו במיוחד.
לאחר הארוחה עשינו סיבוב קצר בעיירה.
חזרה למלון
בשלב הזה החום כבר הכריע אותנו, ולכן החלטנו לחזור למקום הלינה ולהעביר את שאר היום בבריכה.
אפשר לומר שהנסיעות היו החלק שהילדים הכי אהבו באותו יום – בעיקר בזכות המזגן ברכב.
היום השלישי – אגם טיטיזה והר פלדברג
את היום השלישי, שהיה יום שבת, התחלנו מוקדם. בחום שהיה לנו לאורך הטיול זו כמעט לא הייתה בחירה – מי שרוצה להספיק ליהנות לפני שעות החום הכבד, צריך לצאת מוקדם.
אגם טיטיזה
נסענו לאגם טיטיזה והחנינו את הרכב בחניון של תחנת הרכבת. זו הייתה מבחינתנו האפשרות הפשוטה והנוחה ביותר: חניון גדול, תשלום במכונה ואפשרות לשלם בכרטיס. ההליכה מהחניון לאזור המדרחוב אורכת פחות מחמש דקות.

אופניים חשמליים סביב האגם
באמצעות הכרטיס האדום קיבלנו אופניים חשמליים לשלוש שעות לכל בני המשפחה, במקום שנקרא Thoma Sports Titisee.
חשוב לדעת שהאופניים עצמם כלולים בכרטיס, אך את הקסדות צריך לשכור בנפרד, בעלות של 5 אירו לכל קסדה.
יש באזור כמה מסלולי רכיבה. אפשר לבחור מסלול ארוך שנמשך כמה שעות, או מסלול קצר יותר סביב האגם. אנחנו בחרנו במסלול המקיף את האגם, שאמור לקחת בערך שעה.
במהלך הרכיבה הגענו לחוף שעל שפת האגם, עצרנו לנוח ולהתרשם מהנוף, אך לא נכנסנו למים. לאחר מכן המשכנו את הסיבוב וחזרנו דרך הצד השני.
זו הייתה חוויה מוצלחת מאוד. ההמלצה שלנו היא לא למהר לסיים את המסלול, אלא לעצור בדרך, לשבת ליד האגם, לאכול משהו ופשוט ליהנות מהנוף.
שורה תחתונה: פעילות משפחתית מצוינת, מהנה מאוד ושווה במיוחד עם הכרטיס האדום.
גלידה ושייט באגם
לאחר שהחזרנו את האופניים, עצרנו לאכול גלידה במדרחוב כדי להצטנן מעט.
משם המשכנו לשייט בסירה חשמלית שהתאימה לחמישה אנשים. שכרנו אותה לחצי שעה, בעלות של 25 אירו.
זו הייתה אטרקציה נחמדה ורגועה, שמתאימה במיוחד למשפחה שרוצה ליהנות מהאגם בלי מאמץ גדול.
שורה תחתונה: נחמד, רגוע ומתאים לכל גיל – שווה אם יש זמן.
ארוחת צהריים
בשלב הזה כבר היינו רעבים, ולכן עצרנו לאכול במסעדת Pizzeria Passarella.
האוכל היה נחמד, אם כי המחירים היו מעט גבוהים יותר. גם כאן חשוב לקחת בחשבון שבמקומות רבים באזור אין מיזוג אוויר, ולכן ביום חם מאוד גם הישיבה במסעדה עלולה להיות פחות נעימה.
שורה תחתונה: אוכל נחמד ומתאים למשפחות, אבל המחיר מעט גבוה ביחס לתמורה.
מיני גולף והמדרחוב
לאחר הארוחה התפצלנו: הבנות המשיכו להסתובב במדרחוב, ואני לקחתי את הבנים לשחק במיני גולף.
זו הייתה אטרקציה פשוטה אך מוצלחת מאוד. העלות הייתה כמה אירו בודדים לאדם, והמסלול כלל 18 תחנות. לנו לקח בערך שעה להשלים את כולו.
שורה תחתונה: זול, פשוט וכיפי מאוד לילדים – תמורה מצוינת למחיר.
הר פלדברג
כשסיימנו כבר היו שעות אחר הצהריים המאוחרות. לא רצינו לחזור עדיין למלון, ולכן נסענו כ־20 דקות להר פלדברג.
ליד ההר יש חניון גדול בן כמה קומות, בתשלום ובאפשרות לשלם בכרטיס. גם כאן זו הייתה אפשרות נוחה ופשוטה מאוד.
העלייה ברכבל הייתה כלולה בכרטיס האדום. הרכבל עצמו סגור, וביום חם הוא היה מעט מחניק ופחות נעים, אך העלייה קצרה יחסית.
לאחר שהגענו למעלה המשכנו למגדל התצפית, שגם הכניסה אליו כלולה בכרטיס האדום. הנוף מהמגדל היה מרשים מאוד, עם תצפית רחבה על היער השחור.
לצערנו הגענו בשעה מאוחרת, ולכן לא נשאר לנו מספיק זמן ליהנות מהמקום לפני יציאת הרכבל האחרון. בדיעבד, כדאי להגיע מוקדם יותר ולהקדיש לאזור יותר זמן.
שורה תחתונה: נחמד כחלק מהביקור בהר, אבל לא אטרקציה משמעותית בפני עצמה. תצפית יפה מאוד, מתאימה למשפחות ושווה אם כבר עולים להר.
לאחר מכן סיימנו את היום וחזרנו למקום הלינה.
ליד הר פלדברג נמצא גם מתחם FUNDORENA – מתחם מקורה שכולל פארק חבלים, קיר טיפוס וג׳ימבורי לילדים קטנים. הכניסה אליו כלולה בכרטיס האדום.
אנחנו בחרנו לא להיכנס, משום שבשלב הזה הילדים כבר היו עייפים ולא ממש התחשק להם להמשיך לאטרקציה נוספת. למשפחות שמגיעות מוקדם יותר, או שמחפשות פעילות מקורה ליום גשום או חם במיוחד, זו בהחלט יכולה להיות אפשרות טובה.
שורה תחתונה: נראה מצוין לילדים פעילים, במיוחד ביום גשום או חם, אך אנחנו לא התנסינו בו.
היום הרביעי – אקשן פארק ובאד פרדייס
את היום הרביעי, שהיה יום ראשון, התחלנו מעט מאוחר יותר, משום שהזמנו מקום בפארק החבלים Action Forest בטיטיזה לשעה 11:00.
פארק החבלים Action Forest
הכניסה לפארק הייתה ללא תשלום נוסף בזכות הכרטיס האדום.
גם הפעם חנינו בחניון של תחנת הרכבת, ממש מול הפארק. חצינו את הכביש וכבר היינו בכניסה.
במקום הלבישו אותנו ברצועות האבטחה, צפינו בסרטון בטיחות קצר ועלינו לאזור שבו נמצאים המסלולים. התחלנו במסלול ניסיון קצר, ולאחר מכן כל אחד יכול היה לבחור מסלול לפי הקצב ורמת הקושי שמתאימים לו.
בפארק יש מסלולים בדרגות קושי 1 עד 5, וגם שני מסלולי אומגות.
אני והילדים הגדולים עשינו כמה מהמסלולים ונהנינו מאוד. למי שלא אוהב גובה, חלק מהמסלולים עלולים להיות מעט מפחידים, אבל בסך הכול זו הייתה חוויה מוצלחת מאוד.
בילינו במקום בערך שעתיים, אך הכרטיס מאפשר שהייה של עד שלוש שעות, ובהחלט אפשר לנצל את כל הזמן למי שיש כוח ורוצה לנסות עוד מסלולים.
שורה תחתונה: כייפי מאוד לילדים גדולים ולבני נוער, שווה במיוחד עם הכרטיס האדום.

הפסקת צהריים
לאחר פארק החבלים נסענו למקדונלד׳ס בעיירה סמוכה. המטרה הייתה גם לאכול ארוחת צהריים וגם להעביר מעט זמן עד לשעת הכניסה שלנו לפארק המים.
פארק המים Badeparadies
פארק המים Badeparadies Schwarzwald נמצא ממש ליד טיטיזה.
יש כמה סוגי כרטיסים ומשך שהייה שונה שאפשר להזמין מראש. לאחר שקראנו לא מעט המלצות, החלטנו שארבע שעות יספיקו לנו, ולכן הזמנו כניסה לשעה 15:00.
בכניסה כל אחד קיבל צמיד חכם. בעזרת הצמיד פותחים וסוגרים את תאי האחסון, וגם משלמים על אוכל, שתייה ורכישות בתוך המתחם. זו הייתה דרך נוחה מאוד, משום שלא היה צורך להסתובב עם ארנק או טלפון.
מיד לאחר שנכנסנו הילדים התחילו לעלות על המתקנים. יש במקום אזורים שמתאימים לילדים קטנים יותר, אבל הם פחות התאימו לגילים של הילדים שלנו.
אנחנו נהנינו בעיקר מהמגלשות ומהמגלשות עם האבובים, שהיו מוצלחות וכיפיות מאוד.
רק לקראת סוף הביקור גילינו שיש מתחם נוסף עם מגלשות שבהן גולשים על מזרנים. הספקנו לעשות אותן כמה פעמים, אבל מומלץ לחפש את המתחם הזה כבר בתחילת הביקור כדי לא לפספס אותו.
אחת הסיבות שבחרנו להגיע ביום ראשון היא שבשבת ובראשון ילדים יכולים להיכנס גם למתחם Galaxy, שבו נמצאות המגלשות, וגם למתחם המבוגרים Palais Vital / Paradise, הכולל בריכות וג׳קוזי. במהלך השבוע הכניסה למתחם המבוגרים מוגבלת יותר עבור ילדים.
הכרטיס המשולב עולה יותר, אבל מבחינתנו האפשרות לעבור בין שני המתחמים הייתה בהחלט מוצלחת.
מחירים: העלות לשני מבוגרים ולשלושה ילדים הייתה 115 אירו. המחיר כלל הנחה בזכות הכרטיס האדום, ובלעדיה היינו משלמים בערך 50 אירו נוספים.
התורים למגלשות היו קצרים מאוד, ולכן הילדים הצליחו לעשות כמעט כל מגלשה כמה פעמים.
בסיום הביקור הגענו לעמדת התשלום, הצמדנו את הצמידים וראינו כמה עלינו לשלם עבור האוכל והשתייה שרכשנו במהלך השהייה.
בנוסף משלמים כמה אירו עבור החניה, דבר שהרגיש לנו מעט מיותר בהתחשב במחיר הכניסה לפארק.
שורה תחתונה: לא זול, אבל הילדים נהנו מאוד והתמורה טובה כשאין תורים.
לאחר ארבע שעות מלאות, כשהילדים כבר עשו שוב ושוב את המגלשות שאהבו, יצאנו עייפים אך מרוצים מאוד וחזרנו למקום הלינה ללילה האחרון שלנו באזור.
היום החמישי – פרייבורג והמעבר לרוסט
את היום החמישי, שהיה יום שני, התחלנו בהתארגנות, העמסת הרכב ופרידה מ־Black Forest Lodge, לאחר ארבעה לילות במקום.
משם יצאנו לנסיעה של כשעה לכיוון פרייבורג.

פרייבורג
מצאנו חניה בחניון מסודר, במרחק של כמה דקות הליכה בלבד ממרכז העיר. גם כאן העדפנו חניון ברור ונוח עם תשלום מסודר, בלי להסתבך בחיפוש אחר חניה ברחובות.
התחלנו את הביקור בקתדרלה המרשימה של פרייבורג ובשוק שמתקיים סביבה. אמנם זו לא הייתה חוויית השוק הגדולה והמלאה של יום שבת, אבל דווקא בזכות זה היו פחות אנשים והאווירה הייתה נעימה יותר.
נכנסנו להתרשם מהקתדרלה, שהיא ללא ספק מבנה מרשים מאוד, אבל החום הכבד שוב הקשה על ההסתובבות בחוץ ולא אפשר לנו ליהנות מהעיר כפי שהיינו רוצים.
שורה תחתונה: מרכז עיר יפה ונעים למשפחות, אך לילדים זו בעיקר חוויית שיטוט ולא אטרקציה מרכזית.
השוק והנקניקיות
לאחר הביקור בקתדרלה עצרנו באחת העגלות שמכרו נקניקיות. המחיר היה זול יחסית, וזו הייתה ארוחה פשוטה, מהירה ומתאימה מאוד לעצירה באמצע הסיור.
שורה תחתונה: זול, טעים ונוח עם ילדים — בהחלט שווה לעצירה קצרה.
חנות השוקולד של Lindt
ממש ליד הקתדרלה נמצאת חנות של Lindt. נכנסנו, קנינו כמה שוקולדים והמתקנו מעט את היום.
שורה תחתונה: עצירה קטנה וכיפית לילדים ולמבוגרים, במיוחד אם כבר נמצאים באזור.
קניות בפרייבורג
לאחר מכן התפצלנו. הבנות יצאו לקניות, ויש לציין שבמרכז פרייבורג יש מגוון גדול של חנויות ומותגים, ובחלק מהמקרים המחירים היו נמוכים יותר מאשר בארץ.
אני והבנים נכנסנו לחנות פארם גדולה בשם Müller, שבקומת הקרקע שלה הייתה מחלקת צעצועים רחבה. הסתובבנו שם בערך שעה, וזה היה פתרון מוצלח מאוד עבור הילדים בזמן שהבנות המשיכו בקניות.
שורה תחתונה: עיר טובה לשילוב של קניות ובילוי משפחתי, במיוחד כשמתפצלים לפי תחומי עניין.
במהלך ההליכה בעיר שמנו לב גם לאבנים קטנות בצבע זהב המשולבות במדרכות, סמוך לכניסות של בתים. אלו הן אבני זיכרון שמנציחות יהודים שחיו בבתים האלה לפני השואה. על כל אבן מופיע שמו של האדם, שנת לידתו, ולעיתים גם המקום שאליו גורש או שבו נרצח. זו נוכחות שקטה אבל חזקה מאוד בתוך הרחוב היומיומי, והיא מוסיפה לביקור בעיר רובד משמעותי ומרגש.
שורה תחתונה: נקודת זיכרון חשובה ומרגשת, שכדאי לעצור ולהסביר עליה גם לילדים.
המעבר לרוסט
לאחר שנפגשנו שוב חזרנו לחניון ויצאנו לכיוון מקום הלינה הבא שלנו ברוסט.
כשהגענו לעיירה עצרנו בשני סופרמרקטים: Edeka, שהיה נקי, מסודר ונעים מאוד, ו־Lidl, שבו השלמנו קניות נוספות.
הדירה ברוסט
את הדירה ברוסט Gästehaus Schmider הזמנו דרך Airbnb רק כשבועיים לפני הטיול, לאחר שהבנו שמזג האוויר צפוי להיות חם מאוד ורצינו לוודא שיהיה לנו מזגן.
זו התבררה כהחלטה מצוינת. הדירה הייתה נעימה ונוחה וכללה:
מזגן.
חניה צמודה.
מכונת כביסה.
מטבח מאובזר.
מרחב נוח למשפחה.
מיקום מצוין וקרוב למקומות שאליהם תכננו להגיע.
הדירה נמצאת ממש ליד כנסייה שפעמוניה מצלצלים, אבל כשהיינו בתוך הדירה כמעט לא שמענו אותם, והם לא הפריעו לנו.
החיסרון העיקרי היה שוב חיבור האינטרנט. ה־Wi-Fi היה חלש מאוד, ולעיתים כמעט לא הצלחנו להתחבר אליו. בעלת הדירה הייתה מקסימה, זמינה וענתה לנו בתוך דקות בכל פעם שפנינו אליה. היא סיפרה שהיא מודעת לבעיה ושמתוכנן תיקון, אך לצערנו זה כבר לא עזר במהלך השהייה שלנו.
שורה תחתונה: דירה נוחה מאוד למשפחה ובמיוחד לימים חמים; המזגן והמיקום היו מצוינים, האינטרנט הרבה פחות.
היום השישי – פארק אירופה
היום השישי היה אחד הימים שחיכינו להם יותר מכול, וללא ספק אחד משיאי הטיול: יום שלם בפארק אירופה.
את הכרטיסים הזמנו דרך האפליקציה יומיים בלבד לפני הביקור. בחרנו בכרטיס ליום אחד, אבל בדיעבד, אילו מזג האוויר היה נעים יותר, בהחלט ייתכן שהיינו חוזרים ליום נוסף.
מקום הלינה שלנו ברוסט היה במרחק של כשלוש דקות נסיעה בלבד מהפארק, דבר שהפך את ההגעה והחזרה לנוחות מאוד. בדרך כלל צריך לשלם גם על החניה בפארק, ורבים ממליצים לרכוש את כרטיס החניה מראש. במקרה שלנו בעלת הדירה נתנה לנו כרטיס חניה, ולכן לא נדרשנו לשלם עליה בנפרד.
לפני שנכנסים – מים, אוכל ותכנון
הגענו ביום חם מאוד, והחום השפיע בצורה משמעותית על החוויה. היינו צמאים כמעט לאורך כל היום, אף על פי שקנינו שתייה כמה פעמים.
בקבוק מים קטן בפארק עלה כ־3.5 אירו, וכשמדובר במשפחה של חמש נפשות ההוצאה מצטברת מהר מאוד. שמענו שיש בפארק ברזיות, אבל אנחנו כמעט שלא מצאנו אותן.
ההמלצה שלי היא להביא כמה שיותר מים מהבית, עד כמה שאפשר לסחוב בנוחות. לא בטוח שצריך באמת שלושה ליטרים לכל אדם, אבל ביום חם כדאי להגיע עם כמות רצינית של מים ולא להסתמך רק על קנייה בתוך הפארק.
גם מאוורר נייד יכול לעזור מאוד. חלק מהתורים נמצאים בשמש, ואחרים עוברים במסדרונות סגורים וחמים כמעט ללא תנועת אוויר.
מבחינת אוכל, אכלנו בפארק פיצה שהייתה נחמדה, אבל המחירים היו גבוהים. מי שמוכן להביא כריכים, פירות ונשנושים מהדירה יכול לחסוך כסף וגם לא להיות תלוי בתורים ובשעות האוכל.
כדאי גם לתכנן מראש אילו מתקנים כל אחד מבני המשפחה רוצה לעשות. בפארק גדול כל כך קל מאוד להתפזר, ובמיוחד במשפחה שבה לא כולם עולים על אותם מתקנים.
תחילת היום – נסיעה לחלק המרוחק של הפארק, כשנכנסנו עלינו על הרכבת הפנימית ונסענו אל החלק המרוחק של הפארק, כפי שמטיילים רבים ממליצים לעשות. אני לא בטוח שזו תמיד האסטרטגיה הטובה ביותר, אבל במקרה שלנו היא עבדה לא רע. בשעה הראשונה הצלחנו לעלות על כמה מתקנים כמעט ללא המתנה.
התחלנו ב־Tirol Log Flume, מתקן מים נחמד מאוד שעלינו עליו ללא תור. מתקן משפחתי נחמד ומרענן, אבל לא שווה לחכות בשבילו זמן רב.
משם אני והבן שלי המשכנו ל־Blue Fire Megacoaster. זו רכבת הרים מהירה מאוד, עם האצות, סיבובים והיפוכים. למי שאוהב אקסטרים מדובר בחוויה מצוינת. רכבת חובה לבני נוער ולחובבי אקסטרים.
לאחר מכן רצינו לעלות על WODAN – Timburcoaster, אבל בדיוק כשהגענו המתקן התקלקל. זה היה מאכזב במיוחד, משום שבאותו רגע כמעט שלא היה תור. לשמחתנו, חזרנו אליה לקראת סוף היום והצלחנו לעלות. זו רכבת הרים מהירה, עוצמתית ומצוינת, ובהחלט אחת הרכבות המוצלחות שעשינו בפארק. רכבת מעולה לחובבי מהירות ואקסטרים – בהחלט שווה את ההמתנה.
המשכנו ל־Alpine Express 'Enzian', רכבת הרים קלילה ומשפחתית יותר. רכבת נעימה שמתאימה לילדים ולמי שמעדיף פחות אקסטרים.
משם עברנו ל־Atlantica SuperSplash. חיכינו בערך 20 דקות, והמתקן היה מוצלח מאוד. ביום חם השילוב של ירידות, מהירות ומים היה בדיוק מה שהיינו צריכים. כיפי, מרענן ומתאים מאוד למשפחות.
לאחר כמה מתקנים רצופים עצרנו לשתות ונשארנו באזור ספרד כדי לצפות במופע של זורו. המופע היה נחמד ומושקע, אבל בגלל החום היה קשה ליהנות ממנו לגמרי. עדיין, זו הייתה הפסקה טובה מההליכה ומהמתקנים. מופע משפחתי נחמד, בעיקר כהפסקה בין אטרקציות.
בהמשך היום עברנו בין אזורים שונים בפארק ועשינו מתקנים נוספים. לצערנו פספסנו את המתקן של ארתור, שהיה אחד המתקנים שרצינו לנסות.
כשרצינו להגיע לרכבות ההרים החדשות יותר באזורי מונקו וקרואטיה, זמני ההמתנה כבר עמדו על כ־45 דקות ואף יותר. ביום נעים ייתכן שהיינו מחכים, אבל בחום שהיה באותו יום הרגשנו שזה כבר יותר מדי ולכן ויתרנו.
מתקנים נוספים שעשינו:
Eurosat – CanCan Coaster הייתה אחת הרכבות האחרונות שעשינו, ממש לפני סגירת הפארק. זו רכבת חשוכה, מהירה וכיפית, והחוויה הייתה מוצלחת מאוד.
Fjord-Rafting היה מתקן רפטינג רטוב ומהנה. התור היה מעט מייאש, אבל ביום חם המים הפכו אותו לשווה במיוחד.
Pirates in Batavia הוא מתקן רגוע שבו שטים בתוך מבנה סגור עם תפאורה מושקעת. הוא נתן לנו אפשרות לנוח מעט מהחום ומהמתקנים המהירים.
Pegasus נראתה מבחוץ כמו רכבת פשוטה יחסית, אבל בפועל הייתה הרבה יותר כיפית ממה שציפינו.
Voletarium היה אחד המקומות שהכי עזרו לנו ביום החם. מדובר בחוויית ריחוף מדומה מעל נופים ומקומות שונים בעולם, בתוך מתחם סגור ונעים.
Water Rollercoaster Poseidon היה אחד המתקנים האהובים עלינו. הוא משלב רכבת הרים עם מתקן מים, והיה גם כיפי וגם מרענן.
התורים והעומס
למרות שביקרנו באמצע השבוע ולפני חופשת הקיץ, הפארק היה מלא מאוד. ככל שהיום התקדם, התורים התארכו והעומס הורגש יותר.
בחלק מהמתקנים המתנה של 30-45 דקות אולי נשמעת סבירה, אבל ביום חם מאוד כל תור מרגיש ארוך יותר. במתקנים רבים ההמתנה הייתה בשמש או באזורים סגורים ולא מאווררים.
אנחנו לא קנינו כיסויים נגד מים, ובדיעבד זה דווקא עבד לטובתנו. המתקנים הרטובים היו אחת הדרכים היחידות להתרענן במהלך היום.
סיום היום
הפארק נסגר באותו יום בשעה 18:30, מוקדם יותר ממה שציפינו. הרגשנו שנשאר עוד הרבה מה לראות ולעשות, במיוחד משום שלא הספקנו להגיע לכל המתקנים שתכננו.
למרות החום, העומס והתורים, נהנינו מאוד. הילדים היו מאושרים, וגם אנחנו נהנינו הרבה יותר ממה שציפינו.
תכנון נכון, כמות מספקת של מים ואוכל, בחירת מתקנים מראש ומזג אוויר נעים יותר יכולים להפוך את היום בפארק למוצלח עוד יותר.
שורה תחתונה: פארק חובה למשפחות עם ילדים ובני נוער – יקר, עמוס ודורש תכנון, אבל מהנה מאוד ושווה את הביקור.
היום השביעי – קולמר, דרך היין וריקוויר
אחרי יום עמוס בפארק אירופה רצינו יום רגוע יותר, עם עיירות יפות, סמטאות ונופים. לכן החלטנו לצאת לצרפת ולטייל בחבל אלזס, באזור שמוכר גם בשם דרך היין.
קולמר
התחנה הראשונה הייתה קולמר. החנינו את הרכב בחניון Parking Place Rapp, שנמצא במרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה. שוב בחרנו בחניון מסודר שאפשר לשלם בו בכרטיס, כדי לא להסתבך.
מהחניון המשכנו ברגל לאזור הישן של קולמר. בגלל החום הכבד החלטנו להתחיל ברכבת סיור של כ־40 דקות, שיוצאת ליד סופרמרקט MONOPRIX. בסביבה יש גם סניף של Starbucks וכמה מאפיות מצוינות.
הנסיעה ברכבת עלתה לנו 36 אירו לכל המשפחה. המחיר לא נמוך, אבל היא אפשרה לנו לראות חלקים רבים מהעיר בלי ללכת זמן רב בשמש. ביום נעים יותר כנראה שהיינו מוותרים עליה ומעדיפים להסתובב ברגל, לעצור בסמטאות ולחקור את העיר בקצב שלנו.
לאחר הסיור הלכנו לסניף Sephora לבקשת הבת, המשכנו עוד מעט ברגל והסתובבנו באזור המרכז. בגלל גל החום ויתרנו על חלק גדול ממה שתכננו לראות, ולאחר כשעה נוספת חזרנו לרכב.
שורה תחתונה: עיר יפה ומיוחדת, אבל לילדים עיקר הכיף הוא השיטוט, האוכל והחנויות; רכבת הסיור שווה בעיקר ביום חם או למי שמתקשה בהליכה.

ריקוויר
מקולמר המשכנו לריקוויר, עיירה קטנה וציורית עם בתים צבעוניים ונוף מרשים.
גם כאן מצאנו חניון בתשלום Motorhome Aire ממש ליד מרכז העיירה. הסתובבנו בסמטאות, ראינו את הבתים המיוחדים ונהנינו מהאווירה, אבל החום שוב הכריע אותנו ולאחר כשעה חזרנו לרכב.
למבוגרים זה מקום יפה מאוד, אבל לילדים זו פחות אטרקציה בפני עצמה. במזג אוויר נעים יותר, עם עצירות לגלידה, מאפה או ישיבה בבית קפה, אני מאמין שגם הם היו נהנים יותר.
שורה תחתונה: עיירה יפהפייה ושווה ביקור קצר, אבל עם ילדים היא מתאימה יותר כחלק מיום טיול ולא כיעד מרכזי.

הנסיעה בדרך היין
בשלב הזה הילדים כבר היו רעבים וביקשו מאוד לאכול ב־KFC. הסניף הקרוב שמצאנו היה בעיירה Sélestat, במרחק של כחצי שעה נסיעה.
במקום לנסוע בדרך המהירה, בחרנו לנסוע דרך אזור דרך היין. הנסיעה עצמה הייתה אחת החוויות היפות של היום: כרמים, כפרים קטנים ונופים מרשימים כמעט בכל פנייה.
במזג אוויר נעים יותר היינו בהחלט עוצרים בכמה מקומות לאורך הדרך. כמעט כל כפר או נקודת תצפית נראו ראויים לעצירה, ולכן כדאי להשאיר למסלול הזה זמן ולא להתייחס אליו רק כדרך בין שני יעדים.
שורה תחתונה: דרך יפה מאוד ששווה לנסוע בה לאט ולעצור בדרך; הילדים ייהנו יותר אם משלבים עצירות קצרות ואוכל.

החזרה לגרמניה
לאחר הארוחה חזרנו לכיוון גרמניה. אפליקציית הניווט הפנתה אותנו למעבר גבול באמצעות מעבורת.
מכיוון שלא רציתי להסתבך עם העלייה למעבורת, החלטתי להמשיך למעבר הבא, שבו חוצים את הגבול על גשר רגיל. המסלול היה מעט ארוך יותר, אבל עבורנו הוא היה פשוט ונוח יותר.
הגענו לדירה בשעה מוקדמת יחסית ונחנו מעט.
באולינג בהרבולצהיים
בערב הרגשנו שעדיין יש לנו כוח לפעילות נוספת, ולכן נסענו לשחק באולינג ב־Herbolzheim.
להפתעתנו, התשלום היה לפי מסלול ולא לפי מספר השחקנים. מסלול עלה 22 אירו, ורק המבוגרים נדרשו לשלם תוספת של 2.5 אירו לאדם עבור נעליים.
שיחקנו שני סיבובים, והעלות הכוללת הייתה 33 אירו — מחיר נמוך מאוד ביחס למה שאנחנו רגילים לשלם בארץ.
זו הייתה פעילות קלילה וכיפית שסיימה היטב יום שהיה בעיקר יום של נופים והליכה.
שורה תחתונה: פעילות ערב מצוינת למשפחה, כיפית לילדים ובמחיר משתלם מאוד.
היום השמיני – יום שלם ברולנטיקה
את היום השמיני הקדשנו כולו ל־Rulantica, פארק המים של פארק אירופה.
הגענו ממש בשעת הפתיחה, בשעה 9:30. בדומה לבאד פרדייס, גם כאן כל אחד מקבל צמיד חכם שמשמש לפתיחה ולסגירה של הלוקר וגם לתשלום על אוכל ושתייה בתוך המתחם. זו שיטה נוחה מאוד, שמאפשרת להסתובב בלי ארנק ובלי כרטיס אשראי.
אני החלטתי באותו יום להשאיר את הטלפון בלוקר ולא להסתובב איתו, ולכן כמעט שאין לנו תמונות מהביקור.
הפארק והמתקנים
אין ספק שמדובר בפארק מים מרשים, יפהפה ומיוחד מאוד. העיצוב מושקע, והמתחם כולל מגוון גדול של מתקנים:
מגלשות אבובים.
מגלשות מהירות.
בריכות לילדים קטנים.
אזורים שמתאימים לילדים גדולים ולבני נוער.
מתחמים רגועים יותר למי שרוצה לנוח בין המתקנים.
היתרון הגדול של רולנטיקה הוא שהוא מתאים כמעט לכל גיל. גם ילדים קטנים יכולים למצוא בו הרבה מה לעשות, וגם ילדים גדולים ומבוגרים נהנים מהמגלשות ומהמתקנים המתקדמים יותר.
העומס והתורים
כשהגענו בבוקר עדיין לא היו הרבה אנשים, ולכן בשעות הראשונות הצלחנו לעלות על לא מעט מתקנים בזמן קצר יחסית.
כבר כשעתיים לאחר הפתיחה הפארק התמלא מאוד, ובחלק גדול מהמתקנים זמני ההמתנה הגיעו לכחצי שעה. לא ברור אם זה היה יום עמוס במיוחד או שזה המצב הרגיל, אבל העומס בהחלט השפיע על הקצב שבו הצלחנו להתקדם בין המגלשות.
ההמלצה שלנו היא להגיע ממש בפתיחה ולנצל היטב את השעות הראשונות למתקנים החשובים ביותר.
אוכל ומשך הביקור
את האוכל קנינו בתוך הפארק. למרות שהיו תורים, תהליך ההזמנה וקבלת האוכל היה יעיל יחסית ולא חיכינו זמן רב מדי.
רולנטיקה פתוח עד השעה 22:00, הרבה יותר מאוחר מפארק אירופה, ובהחלט אפשר להעביר בו יום שלם. אנחנו נשארנו עד לקראת השעה 18:00, ובשלב הזה הרגשנו שכבר מיצינו והתעייפנו.
המחיר
העלות הכוללת למשפחה של שני מבוגרים ושלושה ילדים הייתה כ־240 אירו עבור הכניסה בלבד.
זהו מחיר גבוה, במיוחד לפני שמוסיפים אוכל ושתייה, אבל מדובר ביום מלא של בילוי ובאטרקציה שמתאימה לכל בני המשפחה.
שורה תחתונה: יקר ועמוס, אבל פארק מים מרשים מאוד ויעד חובה למשפחות עם ילדים בכל הגילים.
היום התשיעי – גוטאך, שעוני קוקייה וטריברג
את היום התשיעי התחלנו בפרידה מהדירה ברוסט. העמסנו שוב את הרכב ויצאנו לכיוון מקום הלינה השלישי שלנו, באזור אגם טיטיזה. הפעם בחרנו לנסוע בדרך אחרת ולשלב כמה עצירות לאורך המסלול.
מגלשות ההרים בגוטאך
התחנה הראשונה הייתה מגלשות ההרים בגוטאך.
אחרי שכבר עשינו את מגלשות ההרים הארוכות בטודנאו, המגלשות בגוטאך הרגישו לנו קטנות ופשוטות הרבה יותר. הילדים עדיין נהנו, אבל החוויה הייתה פחות מרשימה ולא הרגשנו שהיא משתווה לזו של טודנאו.
קנינו כרטיסיות שכללו שישה כרטיסים: 17 אירו לילד ו־23 אירו למבוגר. בפועל הילדים גלשו בערך שלוש פעמים כל אחד.
שורה תחתונה: נחמד לילדים אם נמצאים באזור, אבל אחרי מגלשות טודנאו בהחלט אפשר לוותר.

שעון הקוקייה הגדול בעולם

משם המשכנו אל שעון הקוקייה הגדול בעולם. המקום נמצא על הדרך ולכן התאים לנו כעצירה קצרה.
השעון עצמו נחמד, ובמקום יש גם חנות יפה מאוד ובה מבחר גדול של שעוני קוקייה. הסתובבנו מעט, התרשמנו מהשעונים והמשכנו הלאה.
שורה תחתונה: עצירה קצרה ונחמדה עם ילדים, בעיקר כשעוברים באזור – לא יעד שמצריך נסיעה מיוחדת.
טריברג
התחנה המרכזית של היום הייתה העיירה טריברג. ביקרנו במפלים, ב־Triberg Fantasy ובמוזיאון היער השחור.
מפלי טריברג
חשוב לדעת שלמפלים יש שלוש כניסות עיקריות.
אפשר להיכנס מהכניסה התחתונה שבעיירה, אבל אז צריך לעלות כמה מאות מטרים לאורך המסלול. אפשר גם להגיע מהחלק העליון של המפלים ולרדת, אך לאחר מכן צריך כמובן לעלות בחזרה אל הרכב.
אנחנו בחרנו בחניה האמצעית, שהתבררה כאפשרות נוחה מאוד. החניה עלתה 2 אירו בלבד, וממנה הייתה הליכה קצרה וכמעט מישורית עד לאזור האמצעי של המפלים. משם אפשר לבחור אם לעלות לחלקים הגבוהים יותר או לרדת לכיוון העיירה.
בכניסה רכשנו כרטיס משפחתי משולב, שכלל גם את מפלי טריברג, גם את מוזיאון היער השחור וגם את Triberg Fantasy. הכרטיס עלה 20 אירו לכל המשפחה, ולכן מבחינתנו הוא היה משתלם מאוד.
המפלים יפים ומרשימים. צילמנו, הצטלמנו והסתובבנו מעט באזור, אבל גם הפעם החום הכבד הכריע אותנו. אחרי כחצי שעה חזרנו לרכב ולא המשכנו למסלול ארוך יותר.
שורה תחתונה: מפלים יפים שמתאימים למשפחות, והכניסה האמצעית מאפשרת ביקור קל וקצר גם עם ילדים.

Triberg Fantasy
לאחר הביקור במפלים ירדנו עם הרכב לעיירה וחנינו בחניון מסודר Triberger Wasserfälle parking E1, כנסו בכניסה השמאלית לא של הסופר. משם הלכנו ל־Triberg Fantasy.
זהו מתחם שמיועד בעיקר לצילומים, עם תפאורות, אשליות ומקומות שונים שבהם אפשר להצטלם. היתרון הגדול מבחינתנו היה שהמקום נמצא בתוך מבנה ממוזג – או לפחות קריר יותר מהחום שהיה בחוץ.
המקום אינו גדול במיוחד, אבל הוא סיפק לנו פעילות קלילה ושונה והילדים נהנו להצטלם.
שורה תחתונה: מקום קליל ונחמד לצילומים עם ילדים, במיוחד כהפסקה מהחום או מההליכה.

מוזיאון היער השחור
משם המשכנו למוזיאון היער השחור בטריברג, שגם הוא נכלל בכרטיס המשפחתי.
המוזיאון מציג את ההיסטוריה, התרבות ואורח החיים של תושבי היער השחור. היו בו כמה חלקים שהילדים התעניינו בהם ונהנו מהם, והוא בהחלט נתן לנו היכרות נוספת עם האזור שמעבר לנופים ולאטרקציות.
לצערנו, גם במוזיאון לא היה מיזוג אוויר מספק. החום הקשה עלינו להישאר זמן רב, ולכן עברנו בין החדרים מהר יותר מכפי שהיינו עושים ביום נעים.
שורה תחתונה: מוזיאון נחמד ומעניין למשפחה, במיוחד כשהוא כלול בכרטיס – אבל לא כל הילדים יתחברו לכל התצוגות.
ארוחת צהריים
לאחר שסיימנו את הביקור בטריברג חיפשנו מקום לאכול בעיירה. לא מצאנו מסעדה שנראתה לנו מתאימה ושגם קיבלה ביקורות טובות, ולכן החלטנו להמשיך בנסיעה.
כעבור כ־20 דקות, בדרך לכיוון אגם טיטיזה, עצרנו לאכול ב־Pizzeria Raffaele, שנמצאת ליד החניון של תחנת הרכבת. המקום היה נחמד והתאים לנו לעצירה נוחה בדרך.
שורה תחתונה: פיצרייה נחמדה ונוחה לארוחה משפחתית, בעיקר אם כבר נמצאים באזור.
מקום הלינה השלישי
בסיום היום הגענו לדירה השלישית שלנו, שאותה שכרנו דרך Airbnb באזור אגם טיטיזה. הדירה הייתה מקסימה מאוד וסיפקה לנו בסיס נוח לימים האחרונים של הטיול.
לאחר יום שכלל לא מעט נסיעות, עצירות והליכות, התמקמנו בדירה וסיימנו את היום.
היום העשירי – ערוץ ראוונה ויום רגוע בעיירה
אחרי כמה ימים עמוסים באטרקציות ובנסיעות, הקדשנו את היום העשירי לטבע ולבילוי רגוע יותר באזור מקום הלינה שלנו.
ערוץ ראוונה
גם את היום הזה התחלנו מוקדם, בעיקר כדי להקדים את שעות החום הכבד. נסענו דקות ספורות מהדירה אל ערוץ ראוונה וחנינו בחניון מסודר Parkplatz Ravennaschlucht סמוך לתחילת המסלול.
חשוב לשים לב שכאשר מגיעים לאזור, יש לפנות שמאלה לפני המחסום של המלון. מהחניון ממשיכים ברגל לכיוון המלון והגשר הגדול, עוברים מתחת לגשר ומשם המסלול כבר פשוט וברור למדי.
במילה אחת: וואו.
זה היה אחד המקומות היפים ביותר שבהם טיילנו במהלך הטיול. המסלול עובר בין עצים גבוהים וצמחייה ירוקה וצפופה, לצד מים זורמים ומפלים קטנים. ההליכה אינה קשה במיוחד, והילדים נהנו מאוד מהדרך ומהנוף.
הלכנו במשך כשעה ולאחר מכן חזרנו באותה הדרך אל הרכב. קיימת אפשרות להמשיך למסלול ארוך יותר, אבל במקרה כזה צריך לתכנן מראש כיצד חוזרים לנקודה שבה משאירים את הרכב.
למרות החום הכבד שהיה באותו שבוע, בתוך הערוץ היה נעים יחסית בזכות הצל של העצים והקרבה למים. לכן זהו מסלול שמתאים גם ליום חם, כל עוד יוצאים בשעה מוקדמת.
שורה תחתונה: מסלול יפהפה, נעים ולא קשה, שמתאים מאוד למשפחות ולילדים — מבחינתנו מקום שלא כדאי לפספס.

מסלול הגמד פלכטל
לאחר שסיימנו את המסלול חזרנו לדירה למנוחה קצרה. בהמשך יצאנו למסלול קצר בסביבת העיירה, המוכר כמסלול הגמד פלכטל.
מדובר בפעילות קלילה יותר, שהתאימה מאוד להמשך של יום רגוע. המסלול אינו ארוך או מאתגר, והוא בעיקר דרך נחמדה לצאת לטיול קצר עם הילדים בלי לנסוע שוב לאטרקציה גדולה.
שורה תחתונה: מסלול קצר וחביב לילדים, מתאים בעיקר כשיש זמן פנוי ונמצאים באזור.
טיול ערב בעיירה
בערב יצאנו להסתובב בעיירה שבה התגוררנו. אחרי שבימים הקודמים מיהרנו מאטרקציה לאטרקציה, הפעם יכולנו פשוט ללכת בנחת, ליהנות מהבתים, מהשקט ומהנוף שמסביב.
העיירה הייתה מקסימה, והטיול בה בשעות הערב, כשהטמפרטורות כבר ירדו מעט, היה אחד הרגעים הנעימים של היום. לדעתי לא כדאי להתייחס למקום הלינה רק כנקודת יציאה לאטרקציות, אלא להשאיר זמן גם להכיר את העיירות הקטנות שבהן מתגוררים.
שורה תחתונה: טיול ערב פשוט אך מקסים, שמתאים לכל המשפחה ושווה להשאיר עבורו זמן.
בסך הכול זה היה יום רגוע יותר משאר ימי הטיול, אבל דווקא השילוב בין מסלול טבע יפה, מנוחה וטיול ערב שקט הפך אותו ליום מוצלח מאוד.
היום האחד עשר – מוזיאון פיפ״א והחזרה הביתה
היום האחד עשר היה היום האחרון של הטיול. בבוקר עזבנו את הדירה המקסימה שבה שהינו ויצאנו לכיוון שווייץ, כשהיעד המרכזי שלנו היה מוזיאון פיפ״א בציריך.
הנסיעה והחניה בציריך
הנסיעה מאזור אגם טיטיזה לציריך ארכה בערך שעתיים.
מכיוון שכל המזוודות והציוד כבר היו בתוך הרכב, העדפנו לחנות בחניון סגור Parkhaus Park Hyatt Zürich ומסודר ולא להשאיר אותו ברחוב. בחרנו בחניון רב־קומות של מלון יוקרתי, במרחק של כשבע דקות הליכה מהמוזיאון.
החניה לא הייתה זולה ועלתה לנו כ־35 אירו, אבל היא נתנה לנו תחושת ביטחון. גם ההליכה בחניון הייתה חוויה בפני עצמה עבור הילדים, בזכות מכוניות היוקרה הרבות שחנו בו.
מוזיאון פיפ״א
את הכרטיסים למוזיאון פיפ״א הזמנו מראש באתר שלהם, כולל כניסה למתחם האינטראקטיבי.
בילינו במקום כארבע שעות, והזמן עבר במהירות. התצוגות במוזיאון מרשימות מאוד וכוללות את ההיסטוריה של הכדורגל העולמי, הנבחרות, הטורנירים והרגעים הגדולים של המשחק.
מעבר לתצוגות, יש במקום גם מתחם אינטראקטיבי מוצלח מאוד. הילדים נהנו ממשחקי כדור, ממשימות שונות וגם ממשחקי FIFA בפלייסטיישן. השילוב בין מוזיאון מסורתי לפעילויות מעשיות הפך את הביקור למהנה גם עבור הילדים ולא רק עבור חובבי היסטוריה של הכדורגל.
כבר בכניסה מפקידים את התיקים בלוקרים מיוחדים וצבעוניים, כאשר על כל לוקר מופיע שמו של שחקן כדורגל. זה פרט קטן, אבל הוא מוסיף מאוד לאווירה כבר מרגע הכניסה.
שורה תחתונה: מוזיאון מצוין לחובבי כדורגל וכיפי מאוד גם לילדים בזכות המתחמים האינטראקטיביים.

ארוחת צהריים
לאחר שסיימנו את הביקור הילדים ביקשו לאכול במקדונלד׳ס שנמצא ממש מחוץ למוזיאון. זו הייתה עצירה נוחה ומהירה לפני שהמשכנו לכיוון שדה התעופה.
החזרת הרכב
מהמוזיאון נסענו לשדה התעופה, מרחק של כחצי שעה.
מחוץ לשדה יש תחנת דלק, ובה השלמנו את התדלוק לפני החזרת הרכב. את רוב הדלק מילאנו עוד בגרמניה, שבה המחירים היו נמוכים משמעותית מאשר בשווייץ, ובתחנה ליד השדה הוספנו רק את הליטרים הבודדים שהיו חסרים כדי להחזיר את הרכב עם מכל מלא.
שורה תחתונה: מומלץ לבצע את התדלוק העיקרי בגרמניה ולהשלים ליד שדה התעופה רק את מה שחסר.
כך הסתיים הטיול שלנו ביער השחור – אחרי 11 ימים, שלושה מקומות לינה, לא מעט נסיעות, אטרקציות, נופים, חום קיצוני והרבה חוויות משפחתיות.






