חמישה ימים ביער השחור | סיפורם של משפחת לנדאו
מאיפה ולאן ← תל-אביב-באזל | מקום הלינה ← Schonwald Im Schwarzwald, Germany
Mulhouse, France
מסלול הטיול שלנו יכול לעזור למי שמתכנן טיול קצר (עקב מגוון סיבות).
אצלנו, הטיול היה בחודש מאי (במהלך חופשת ל"ג בעומר) שבעצם לא מהווה חופשת ילדים מלאה וארוכה, ולכן החלטנו שהטיול יהיה קצר (טעימה של היער והאיזור) וככזה היינו צריכים לארגן אותו כך שימצא את המקסימום מהזמן שלנו באיזור היער השחור.
יום 1 –
נחתנו בבאזל ולקחנו את הרכב השכור. המלצה ראשונה היא – אל תתקמצנו, קחו רכב במידה אחת יותר גדולה מזו שאתם רגילים אליו בבית. אנחנו לקחנו רכב ג'יפ BMW (פינוק) ובמקביל החלטנו לשדרג לרכב אוטומט. אני מאד ממליץ על רכב אוטומט ולא ידני שכן השינוי במהירויות במהלך הנהיגה (ובמיוחד עקב המרחקים), עדיף פשוט רכב אוטומט ולהנות מהנהיגה ומהנופים. שנית, לשכור את הרכב בצד הצרפתי – 2 סיבות: ראשונה, זה פשוט יותר זול, ושניה, היציאה והכניסה משדה התעופה פשוטה יותר. מהצד של שוויץ צריך לעבור ביקורות וכו', ובעצם מכביד על כל הסיבוב (הממש מיותר).
לגבי לינה, החלטנו ללכת על AIRBNB שהיה מאד מוצלח – בכלל אני מאד ממליץ על זה – יש המון אפשרויות. הצימר שלקחנו כלל גם סאונה ובריכה פרטית – פינוק אמיתי לילדים.
באופן מודע לא לקחנו מקום עם הכרטיס האדום – ידענו שזמננו קצר ותכננו את הטיול סביב אתרים שכלולים בכרטיס השחור (שאותו כמובן קנינו מקליקו מבעוד מועד).
נסיעה של כשעה וחצי עד לצימר כולל עצירה בעיירה פרייבורג להצטיידות בדברים מהסופר. מילאנו את העגלה והעלות הכוללת לא עלתה על 100 שח – מאד זול ומומלץ (בעצם הרכישה בסופר היתה כדי שיהיה לנו פתרון לארוחת בוקר, שכן ב- AIRBNB אתה אדון לעצמך בצימר). גבינות, נקניקים, מאפים מכל טוב – מאד מומלץ. רשת הסופרים LIDL היא הגדולה ביותר וניתן למצוא סניף כמעט בכל פינה. ידענו מראש את כתובת הסופר (כי בדקנו באינטרנט) ופשוט נסענו ישירות לשם, ובסיום הקניות הגענו לצימר.
לאחר התמקמות והיכרות של הסביבה נסענו למסעדה בעיירה schonwald im schwarzwald שנמצאת ליד טריברג (שם גם היה הצימר) ונהננו מארוחה גרמנית מדהימה… שניצל גרמני וצ'יפס כמובן, סלט ושיחות עם בעל המקום על כמה הוא אוהב ישראלים 🙂
הלכנו לישון על בטן מלאה ושמחים.
יום 2 –
קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר דשנה והתחלנו מיידית באטרקציה הראשית – פארק אירופה. נסיעה של כשעה לפארק אירופה. מרחוק כבר ניתן לראות את רכבות ההרים הגבוהות וההתרגשות של הילדים עלתה לרמות אחרות. בילינו כאן יום שלם ומהנה – אין מה להגיד, פארק השעשועים הטוב ביותר באירופה. לפי דעתי הוא גם הרבה יותר טוב מדיסנילנד – פשוט מושקע. חושב מאד – לעשות תוכנית טלפון כדי שניתן להישאר בקשר. אנחנו היינו עם ילדים בגילאים 14, 12 ו- 7. מן הסתם שחלק המיתקנים לא מתאימים, ולכן חשוב להתפצל ולנצל יותר דברים. יחד עם זאת, קל מאד ללכת לאיבוד לכן חייבים תקשורת טלפונית – כדי לחבור יחדיו לאחר הפיצול. שימו לב שבשעה 2 (תלוי באיזה יום, חשוב להסתכל בתוכניה שמקבלים בכניסה) יש מצעד של הפארק – זה ממש נחמד והילדים אוהבים את זה… אז לתכנן כך שאתם מגיעים לאיזור המצעד. בסיכומו של יום, מבלים שם מהבוקר ועד הסגירה – פשוט תענוג.
כניסה לפארק עם הכרטיס השחור – לכן לא עומדים בתור וזה מומלץ מאד.
סיימנו את פארק אירופה, והילדים עוד היו ב- HIGH. החלטנו להמשיך ליעד הבא שלנו – כאשר אנחנו לא מפסיקים להעביר חוויות ברכב על מה שעברנו.
היעד הבא היה לייזר טאג. כחלק מהפעילויות שניתנות חינם בכרטיס השחור – משחק אחד של לייזר טאג. המשחק מאד מומלץ – כל המשפחה שיחקה: 15 דקות של להתלבש ולקבל הוראות פעילות על המשחק ולבסוף משחק מהנה של כ- 15 דקות. פשוט חוויה, רצים בתוך מבוך ענק ויורים אחד על השני, נקודות נצברות ולבסוף רואים מי ניצח – מומלץ מומלץ מומלץ !
סיימנו את היום הזה עייפים אבל ממש מרוצים.
יום 3 –
את היום השלישי (שהיה יום שבת) התחלנו בשעון הקוקיה הגדול בעולם (טריברג). הגענו לשם מוקדם (9 בבוקר) – והיה ממש נעים וכיף להסתובב במוזיאון ולראות את השעון הגדול והמכניקה שלו (מתוך המוזיאון הקטן שיש שם). גם מי שלא חושב שהוא יתרגש משעון קוקיה, כשרואים קוקיה במשקל 150 ק"ג ובאורך 2 מטר בערך – זה די מרשים. השעון כולו בגודל 4 וחצי מטר על 4 וחצי מטר – בהחלט גדול. המלצה – תשלמו את היורו הנוסף בתוך מנגנון השעון – לקבלת הסבר אוטומטי מאיש השעונים (הבובה במוזיאון).
משם, נסענו למפלי טריברג – פשוט מרשים.המפלים הגבוהים ביותר בגרמניה. המלצתי – תחתימו את הכרטיס השחור (כמובן שהכניסה חינם), ותכנסו מהכניסה האמצעית (לא דרך מרכז העיר). הסיבה – אין עליות וירידות – פשוט הולכים ישר בתוך היער ומגיעים למפלים – ממשיכים עם רעש המים הגועשים. כאשר רואים את המפלים במלואם אי אפשר שלא להתפעל, באמת מחזה מדהים- הטבע בהתגלמותו. אם תחפשו הרבה אולי תראו סנאים – אנחנו לא ראינו (ויש שאומרים שהם מתחבאים).
לאחר שסיימנו את המפלים – ביקור של עד שעה בהחלט מספיק, החלטנו לנסוע אל העיר פרייבורג – עיר הבירה של היער השחור.
ביום שבת יש בעיר שוק איכרים מדהים. אין לתאר כמה יפה שם – הסתובבנו בין הדוכנים ואכלנו מלא דברים: נקניקיות, תותים, דובדבנים, שטרוייזל, וסוכריות ליקריץ' – פשוט לא הספקנו לנשנש ולטעום דברים טובים באמת. המקומיים היו ממש חמודים ומסבירי פנים. במקביל, נכנסנו גם לקתדרלה הגדולה שבמרכז השוק – חוויה בפני עצמה – אפילו הילדים היו המומים מהגודל. לקראת החזרה לרכב עוד הספקנו לעבור בחנויות הבגדים ולמצוא מספר פריטים – כי בכל זאת מחירי הביגוד מצחיקים ושווים לכל כיס. לסיכום – עיר מקסימה בהחלט – יצאנו מרוצים.
המשכנו לנסוע דרומה, עד שהגענו לרכבל בלכן. חשוב לציין, כאשר אנחנו היינו ביער, רכבל פלדברג היה בתיקון וגם מגלשת טודנאו (לכן ויתרנו על השניים). בנוסף, ההחלטה ללכת על רכבל בלכן ולא על שאוסלנד היתה פשוטה – קצר יותר וזריז יותר…כ-10 דקות והיינו בראש ההר השלישי בגובהו. גם הכניסה לרכבל בלכן היא בחינם עם הכרטיס השחור.
בראש ההר מסעדה ומסלולי טיול חמודים מאד – עם שילוט ברור, למי שממש רוצים לעשות טיולים שכאלו (או לרדת את ההר ברגל). שמנו פעמינו לכיוון המסעדה ואכלנו עוגות… המבוגרים שתו קפה והילדים שוקו – היה ממש כיף והאוויר הצלול היה מקסים. חזרנו עם הרכבל למטה (לאחר כשעה/ שעה ורבע).
משם, נסענו לכיוון אגם טיטיזי. הסתובבנו בין החנויות השונות (במדרחוב) וקנינו מזכרות. לבסוף התיישבנו באחת המסעדות ואכלנו עוגת היער השחור (איך אפשר שלא) – האגם נעים למראה ובאמת משרה אווירה נעימה ונינוחה (בהחלט התאים לנו לסוף יום של פעילות).
בסיומו של היום, חזרנו לצימר, עשינו סאונה, נכנסו לבריכה, ארוחת ערב טובה, ולישון.
יום 4 –
את היום הזה התחלנו במוזיאון הזכוכית בוולפאך (גם כאן הכניסה היא חינם עם הכרטיס השחור). לפי דעתי זה מוזיאון מדהים וחינוכי. במוזיאון מלמדים את תורת ניפוח הזכוכית ואפילו הילדים יכולים להתנסות בניפוח זכוכית בעצם. שימו לב שיש לרכוש את הכד (שהילד יצר) בסיום הניפוח בעלות של כ- 15 יורו … אבל האמת, זה יוצא כל כך יפה ומרשים ששווה לקנות. מניסיון – הם אורזים את זה בצורה מעולה וזה לא נשבר בדרך לארץ (למרות גודלו של הכד). לסיכום, שעה של פעילות עם הילדים, מאד מעניין וגם משהו שונה מהדברים הרגילים שקיימים באיזור היער השחור.
משם, נסענו למלגשות בגוטאך (להזכירכם כי בטודנאו היה סגור), וזה גם 10 דק. נסיעה מוולפאך.
מה עוד אפשר לספר על המגלשות שלא סיפרו – כיף אמיתי. עשינו כמה סיבובים ובכל פעם ניסינו לשפר את המהירות שלנו, באמת מומלץ. המלצה – כדאי לרכוש כרטיסיה של מספר סיבובים.
כשסיימנו את פעילות המגלשות בגוטאך נסענו לכיוון צרפת – היעד: קולמר.
הגענו לקולמר לאחר כשעה / שעה ורבע של נסיעה והתחלנו להסתובב בעיר המדהימה הזו. עיר מקסימה עם פינות חמד ופשוט תענוג. החלטנו שאנחנו עולים על הרכבת הירוקה שעושה סיבוב בכל העיר ומסבירה נקודות חשובות. ברכבת ניתן לשמוע את ההסבר בעברית (יש הקלטה בעברית) ולכן גם הילדים מצאו עניין בפרטים שהסבירו. למרות זאת, המלצתי היא לא לקחת את הרכבת הירוקה. הסיבה היא שההסברים מאד מעייפים ומבוצעים כמו הסבר של מורה דרך לבית גיל הזהב… היו יכולים לעשות את זה יותר שמח ומעניין – אבל לצערי זה המצב. אז מקסימום – מסתכלים מסביב – רואים נופים ונקודות שכנראה לא היינו מגיעים אליהם ברגל. חשוב מאד – לא לפספס את ונציה הקטנה – איזור מדהים עם סירות ופרחים בכל פינה, מאד מרשים. קינחנו בקרפ צרפתי עם שוקולד עשיר, בננה, קוקוס, ודברים טובים (איך לא), והשמנו בעוד קילו לפחות כל אחד.
כשסיימנו בקולמר נסענו לכיוון ריקוויר. בדרך, לא שכחנו לעבור דרך פסל החירות (העתק מושלם של זה הקיים בניו-יורק) וגם בעל קנה מידה מכובד במרכזה של כיכר גדולה – מאד מרשים.
כשהגענו לריקוויר ידענו שהגענו למקום מיוחד. העיירה, שלא שינתה את פניה מהמאה ה-16 עומדת כמו פנינה במרכז חבל אלזס בצרפת. נכנסים לעיירה שכאילו נמצאת במרכזה של סיפור אגדות. בתים ישנים ציוריים, חנויות קטנות ומשגעות, ותחושה קסומה.
באחת החנויות ירדנו למרתף יינות ורכשנו יין מייצור מקומי, והמשכנו משם לחנות אחרת שמוכרת גבינות – רכשנו גבינה שתהליך ההכנה שלה נשמר (ייחודי למקום) מהמאה ה-8 לספירה. יצאנו משם מרוצים מאד. חשוב לדעת, באיזור השעה 7-7:30 בערב כל האיזור נכנס לדמדום משהו… כמו בכל הדברים ביער השחור / כך גם חבל אלזס. מה שנשאר פתוח זה המסעדות – רוב החנויות נסגרות.
בסיומו של היום הזה נסענו למולהאוס (העיר הקרובה ביותר באיזור הצרפתי לשדה התעופה), כחצי שעה משדה התעופה. התמקמנו במלון. אנחנו היינו במלון בשם HOTEL BRISTOL, למרות השם המצחיק – מאד מומלץ. שידרגו אותנו לסוויטה (מחדר משפחתי פשוט) והיינו בעננים.
את סוף היום בצרפת סיכמנו במסעדה (שהיתה שייכת למלון). כיאה למסעדה צרפתית החלטנו לנסות דברים חדשים. כאן החלטנו (בהחלטה משפחתית) לנסות אסקרגו (למי שלא יודע… חלזונות). המלצרית הסבירה לנו כיצד אוכלים אותם וכל אחד לקח בתורו חלזון או שניים, והתענוג היה מפתיע – באמת טעים. טקסטורה של פטריה – בהחלט מומלץ – לפחות פעם אחת בחיים…
חזרנו לסוויטה, סידרנו מזוודות והלכנו לישון.
יום 5 –
המראה מבאזל. החזרנו את הרכב לשדה התעופה בבוקר. חשוב מאד לדעת שאת שדה התעופה לא פתוחים עד השעה 4:00 בבוקר. לכן, אין מה להגיע מוקדם יותר. הכי טוב להגיע בשעה 3:45 לערך, להוריד את כל המזוודות, ופשוט להיכנס בשעה 4 ולהחזיר את מפתח הרכב. שימו לב שאם אתם טסים מבאזל אין אף אחד באיזור השכירות של המכוניות, ופשוט שמים את המפתח בחור מיוחד שהם מראים לכם כאשר לוקחים את הרכב ביום הראשון – כולם עושים את זה – לא לפחד.
לסיכום – טיול קצר אבל מאד ממצא, חזרנו מרוצים עם חשק לעוד.