מכונת כביסה במרתף בתשלום (בערך 2 יורו למכונה ארוכה), לשימוש כל הדיירים, וחדר תליית כביסה ליד.
מסלול הטיול שלנו:
היום הראשון
ביום הראשון קמנו שמחים וטובי לב, מאושרים על המקום שנמצאים בו, רק בשביל לגלות רבע שעה לתוך הנסיעה תקלה ברכב שלא מאפשרת המשך נסיעה. עצרנו בחניה בצד הדרך רק בשביל בסופו של דבר לחכות כמעט 5 שעות למכונאי שיודיע תוך שניה שהרכב "kaput".
נתנו לנו רכב מלכתחילה מסתבר במצב מזעזע, רואים תוך שניה במנוע, מבחוץ נראה חדש.
לקחו אותנו חזרה למלון ואחה"צ הסתבר שאם אנחנו רוצים רכב חלופי, צריך לנסוע חזרה לשדה לאסוף רכב. היינו צריכים לקחת מונית ספיישל (אמורים לקבל החזר), ויום שלם פשוט נשרף על הדבר הזה, אחרי עשרות שיחות, שעות של המתנה בטלפון ולא, ומלא מלא עצבים (כן, יודעת שאצל האירופאים זה לא עוזר, מולם נשארנו רגועים כמה שיכולנו). חושבת שזה לקח כ"כ הרבה זמן בעיקר בגלל שהרכב צרפתי והיינו בגרמניה, והגורמים היו צריכים לדבר ביניהם. אם היינו לוקחים מלכתחילה מגרמניה זה לא היה מסתבך ככה. מקווה. איףףף.
היום השני
התחלנו את היום במגלשות טודנאו. כדי לקבל את ההנחה בכרטיס האדום צריך להירשם מראש, אחרת במקום מקבלים חצי יורו הנחה לכרטיס.
39 יורו שני מבוגרים שני ילדים. אני ויתרתי, האמיצים עלו ונהנו מאוד. משם המשכנו למפלי טודנאו.
עלינו לחניון העליון ונכנסנו משם, התחלנו לרדת. מעל המפל הגדול התפצלנו- בעלי חזר למעלה כדי להביא את הרכב לחניון התחתון, ואנחנו המשכנו רגלית. בחניון התחתון היה רשום משהו על דמי כניסה, לא לגמרי ברור. מהמם שם ממש. טבלנו קצת רגליים- מי קרח.
המשכנו להר בלכן – עליה לרכבל בכרטיס השחור. למעלה סיבוב פסגה, הליכה של שעה בערך, קצת ירידות ועליות, נוף מהמם מכל הכיוונים.
כדי להמשיך לנצל את הכרטיס השחור- המשכנו לפנדורנה. בדרך בטודנאו עצרנו בתחנת דלק שיש לידה מעין מוסך וולפסווגן, שם קנינו מדבקה ירוקה לערים.
בפנדורנה היינו שעה עם הכרטיס האדום ושעה עם הכרטיס השחור – חבלים וטרמפולינות. הילדים עפו על זה. המקום מאוד מושקע ומוצלח.
בסיום עצרנו במסעדת sina, מאה מ' משם. אכלנו המבורגרים, פיצה ותבשיל עם כרוב ונקניקיות שהיה ממש מעולה. יש שם תפריט מתורגם לעברית למי שצריך ובעלת הבית/ מלצרית, איטלקיה מהממת, שמנסה ללמוד עברית . משם הביתה מרוצים וסופר עייפים.
היום השלישי
התחלנו את הבוקר באיזי אחרי שבבוקר ישבנו קצת לתכנן את היום. התחלנו במאפיה בלנצקריך, מעולה. משם המשכנו לטיטיזה:
סיבוב בטיילת, שייט באגם בסירה עצמאית (18 יורו לחצי שעה), מיניגולף (חינם בכרטיס האדום). ממליצה לקחת לפחות 3 שעות חניה ברכבת, ככה לא תצטרכו לחזור להאריך את החניה ואז לגלות שלא לקחתם מפתח. אל תשאלו איך אני יודעת.
משם לאגם שלוכזי. קצת נופים והלכנו לפארק spass. חינם בכרטיס האדום. פשוט אבל מיוחד, הילדים עפו על זה – מגלשת אבובים, טרמפולינת בלון, ועוד כל מיני משחקי השתוללות. בילינו שם מעל לשעתיים.
משם לקתדרלה הלבנה בסנט בליסיאן רבע שעה משם, בעיניי מהמם.
בדרך הביתה קניות בלידל וארוחת ערב בדירה.
היום הרביעי
שבת, נסענו לשוק בפרייבורג (פחות התלהבנו מעוגות הגבינה, הנקניקיות היו מעולות), סיבוב בקתדרלה, קצת בעיר וקצת בחנויות.
ארוחת צהריים ב five guys – רשת המבורגרים.
משם לרכבל שאואינסלנד (חינם בכרטיס השחור, הראות היתה פחות מוצלחת), ומשם למיני גולף זוהר בחושך פלוס תלת ממד, מגניב ממש. עלות 50 יורו. ארוחת ערב – פיצה בפיצרייה בכפר.
היום החמישי
יום גשום – זרזיפים קטנים לאורך כל היום. נסענו בגשם לטייל במפלי טריברג, היה קצת קר אבל חוץ מזה לא הפריע עם המעילים.
התחלנו את המסלול בכניסה העליונה וירדנו עד למפלים. באמצע יש בותקה לתשלום וקנינו גם בוטנים. האכלנו סנאים למטה (היו הרבה).
חזרנו חזרה לאוטו (טיפוס של 45 דקות בערך, יש הרבה נקודות עצירה בדרך).
משם המשכנו לכמה אתרים שניתן להיכנס בחינם עם הכרטיסים של המפלים: מוזיאון היער השחור בטריברג, היה נחמד מאוד. יש שם גם מכונות מוזיקה שניתן להפעיל. מקסים.
שוטטנו קצת בחנויות ברחוב, עוד כניסה לאולם שאפשר לצלם בו תמונות מגניבות, כמובן בית 1000 שעונים ואז ארוחת צהריים במסעדה ברחוב- tresor, אוכל גרמני מעולה, ממליצה בחום.
משם הישר ל badeparadise לארבע שעות, הילדים לא נחו לרגע. לא לשכוח להביא סבון ושמפו למקלחת.
חזרה לחדר ולישון.
היום השישי
יום גשום יותר מאתמול. כבר לא זרזיפים. בית השנאפס סגור משום מה. המשכנו לשטיינוואסן – חלקית מתאים ליום גשום.
הילדים עלו על המתקנים אבל נרטבו. מתאים בעיקר לקטנים – משחקיה גדולה בפנים. מעין מכוניות מתנגשות בפנים אבל בתוספת תשלום.
לא ברור למה כשהפארק עולה כ"כ הרבה. חביב. כניסה לכולנו 100 יורו אחרי הנחה בכרטיס האדום.
אח"כ הגשם נרגע ובסוף נשארנו בפארק משהו כמו 4 שעות. הילדים נהנו, מצאנו את רכבות ההרים ומגלשות ההרים ובגלל שהיה גשום לא היו כמעט אנשים ולא היו תורים.
משם המשכנו לערוץ רוואנה וטיילנו שם שעה וקצת, התחיל לטפטף אז חזרנו. עצירה בסופר וארוחת ערב בדירה.
היום השביעי
שוב יום גשום.
רולנטיקה! הגענו לשם בעשר וחצי, יצאנו אחרי מקלחת בתשע בערב! הילדים לא נחו לרגע ונהנו מאוד!
היום השמיני
סוף סוף השמש יוצאת, אנחנו נוסעים למפלי הריין.
ניסינו לצאת מוקדם, יצאנו בשמונה וחצי, הגענו לשם בעשר. חנינו בטירת לאופרן ושילמנו 19 יורו למרפסת תצפית. מהמם שם ממש ומגיעים למרחק נגיעה מהמים.
משם לקחנו סיור באוניה- בדיעבד גזל ומיותר בעיניי. לקחנו את האוניה הצהובה: עוברים לצד השני באוניה האדומה ומשם בסירה הצהובה לסלע במרכז המפלים, אחרי 20 דקות חוזרים חזרה עם האוניה הבאה. האוניה היתה מלאה, על הסלע היה מאוד צפוף, ולא ראיתי משהו שלא ראינו מהמרפסת הקודמת. עלות לכולם 70 יורו.
משם המשכנו לפארק החבלים בצד השני של הנהר. פארק קצת יקר אבל מעולה ושווה את ההשקעה. הילדים בילו שם 5 שעות! היות וכך, לא הספקנו כבר לאי הפרחים או לשטיין אם ריין, נשארנו להסתובב קצת בשפהאוזן- הספקנו ממש קצת, הכל נסגר שם ב 18:00! עיירה יפה מאוד. בחזור עצרנו בגרמניה במסעדה שהיא גם מבשלת בירה, חביב ולא מעבר לכן לא ממליצה כאן.
היום התשיעי
פארק אירופה. מ 9 בבוקר עד 8 בערב (בשבע המתקנים נסגרו). רצנו הכל, ולא הספקנו 3 מתקנים…. אבל מיצינו בהחלט.
קצת הצטערנו שלא השתמשנו יותר בתור הוירטואלי, ואז היינו מספיקים הכל.
היום העשירי
עייפים מיום קודם, תכננו לעשות יום השלמות בכל מיני מקומות שלא הספקנו. התחלנו קצת מאוחר. בית השנאפס היה סגור (לא מצליחים לתפוס אותו פתוח!), בית הריבות מסתבר כבר לא קיים. יש מפעל אבל אין סיור וטעימות.
נסענו לשביל הפסלים – חביב, אין צורך לנסוע במיוחד. מסלול יפה ביער, הפסלים בחלקם כבר שבורים קצת, אבל נחמדים. לא מעבר.
אח"כ ניסינו למצוא את קניון ווטאך והגוגל מפס לקח לנקודה לא נכונה. שרף לנו שעה מיותרת אז החלטנו לוותר. בדיעבד – היינו נוסעים להשלמות בגוטאך והורנברג וכד' שלא הספקנו במקום. הפסלים בעינינו קצת מיותר.
משם המשכנו ישר לויטה קלסיקה (קצת רחוק מאיפה שהיינו) – מרחצאות חמים. היה נחמד, שונה ממה שאנחנו מכירים בארץ. זה בריכות מחוממות עם כל מיני ג'קוזי וכד'. לא מרגיש כמו מעיינות טבעיים. עלות כ 60 יורו לכולנו. אם אני לא טועה נמצא בכרטיס השחור אבל אנחנו פספסנו מבחינת ימים (יום של פספוסים).
אח"כ חיפשנו פיצריה – יש אחת כמה דקות משם, במרכז, פתוחה עד 12 בלילה. טעימה והבחור שם ממש אחלה.
היום האחד עשר
שטרסבורג. לא לוותר! ממליצה להקדיש יום. עיר מהממת מהממת. מלאת חיים. מלא חנויות מהממות וגם פרימרק.
היינו יום שלם ומבחינתי להמשיך עוד.
אוכל טעים (מאפיות, שוקולדים, מקרונים, בגטים עם גבינות וכד', איפה שתבחרו יהיה טוב), רחובות מהממים.
פספסנו את השייט (הגענו אחה"צ למזח והיה רק את השיט הארוך בסירה ממוזגת= סגורה). ממליצה להתחיל איתו בבוקר. יש גם רכבת עירונית, אנחנו ויתרנו. ממליצה להגיע בשבת למי שאוהב שוק פשפשים. עשינו את הסיבוב לפי הספר של משפחה מטיילת. נוטרדם מהממת ומיוחדת.
כשנכנסים שוב לגרמניה משם יש dm ולידל (ממש אחרי הגשר) עשינו השלמות אחרונות.
היום השנים עשר
נסענו לכיוון אי הפרחים. יצאנו ב 9, שעה וחצי נסיעה. המקום מהמם! באפריל יש פריחה מטורפת של צבעונים ותערוכה של סחלבים.
משם אחרי לחץ מסיבי, נסענו לחפש טיולי אופניים.
נסענו רבע שעה לרייכנאו – אי קטן. שכרנו אופניים (36 יורו לכולנו ל 3 שעות) ונסענו בכפר לפי שבילי האופניים (יש סימונים ומפה).
אם חם אפשר לעצור לרחצה בדרך. הכפר ממש מקסים ויש המון מסעדות דגים שנראות מקסימות. ממליצה בחום.
היום השלושה עשר והאחרון
עוזבים את הדירה המהממת שלנו, נסיעה לכיוון אלזס.
דבר ראשון – עצירה מהירה בפרייבורג להשלמות לגו.
לאחר מכן התחלנו בקולמר. עשינו סיור קצר בעיר, קצת קרפים ועוגיות והמשכנו הלאה.
משם נסענו למולהאוס – החלטנו לא לוותר על מוזיאון המכוניות וטוב שכך. מדהים ומרשים שם. בדיעבד- היה עדיף להתחיל שם את היום ולחסוך קצת זמני נסיעה הלוך חזור.
משם המשכנו לריבווילה. כבר מקסים ומהמם. התחלנו ישר עם סיבוב הרכבת – הוא לוקח לשני כפרים וקצת כרמים.
היה מקסים, יש הסברים בעברית. לאחר מכן ארוחת צהריים (לא היה מי יודע מה אז לא ממליצה). אכלנו שוקרוט – שם זה לא ממש תבשיל אלא כרוב כבוש, עליו כמה חתיכות בשר מכל מיני סוגים ושני תפוחי אדמה קטנים בצד. פחות בעיניי.
משם – כבר שעת ערב והכל נסגר, המשכנו בכל זאת רק לראות את ריקאויר, גם כשהכל סגור, היה שם מהמם ממש.
משם למלון קרוב לשדה (Aparthôtel Adagio Access Saint-Louis)- חמוד מאוד, נקי ומומלץ. לא הספקנו להגיע לבריכה.
7 דקות נסיעה מהשדה (נקודת החזרת רכב בצד הצרפתי). אלזס בהחלט לא הספיקה לנו, אבל אולי בפעם הבאה בלי ילדים.
וזהו. נגמר טיול מהמם. עשינו כמה טעויות של לוחות זמנים אבל לא נורא.
טיפים שעזרו לנו ליום יום:
לשים ברכב תיק עם בגדי ים ומגבות שיישאר שם, ואז יש גמישות מקסימלית.
כנ"ל תיק עם כפפות וכובעי צמר.
כנ"ל תיקים לסופר (אנחנו הבאנו איתנו וקנינו שם עוד כמה). בהם אתם יכולים לשים את הבקבוקים שתמחזרו.
מילת המפתח – גמישות. לזרום עם מזג האויר ועם הילדים.
שימו לה שהתחזיות שם לא מדויקות. היו לנו אמנם כמה ימי גשם אבל נסבלים, והיו אמורים להיות עוד כמה ימי גשם שהסוף התגלו להיות ימי שמש נהדרים. התחזית הכי טובה רשומה בבוקר, ואז זה סביר להניח מדויק.
תכניסו לרשימת המקומות לתחזית את האזורים שתבקרו בהם ותבדקו תחזית ספציפית לכל אזור. זה משתנה.
ותהנו!!
בגדול- עדיף היה לפצל מקומות לינה ולחסוך נסיעות. אולי היינו מספיקים יותר. אבל מצד שני – זה אפשר לנו לשמור על הגמישות שהיתה לנו יותר חשובה ולהחליט לאן הולכים באיזה יום. לא מצטערת על זה. בטח בתקופה כזו שמזג האויר הוא סימן שאלה.
מהמם תודה