יומן הטיול של משפחת לוי ביער השחור
מאיפה ולאן ← תל-אביב – ציריך
ההרכב: הורים + שני ילדים בת 9 ובן 7.
מקום הלינה: Schwarzwaldmädel apartments בטודנאו אצל מיכאלה. מקום לינה מצויין בו מקבלים דירת שני חדרים מאובזרת המכילה מטבח עם כל הכלים, מדיח כלים, מקרר קטן, כיריים חשמליות, טוסטר וקומקום חשמלי שמאפשרים קניית אוכל ואחסונו. כמו כן המקום מספק את הכרטיס האדום שמאפשר כניסה חינם לאטרקציות רבות.
כרטיס שחור: רכשנו בארץ מרם תיירות. הכרטיס כולל שלושה ימים של פעילות, אחד מהם כולל כמובן כניסה לפארק אירופה. הכרטיס עולה 245 יורו.
טיסה ורכב: הטיסה הייתה עם סוויס איר לציריך ומשם קבלת רכב משפחתי. היינו אמורים לקבל רכב מסוג אופל אינסיגניה. בפועל לא היה ושודרגנו למרצדס GLC ללא תוספת מחיר. רכב חדש ומרווח עם כ- 4,000 ק"מ בקילומטרז'.
תכנון הטיול: קריאת חומרים מהאתר של רם תיירות – מיפוי אטרקציות ראשיות מומלצות. לאחר מכן קריאת מסלולים והמלצות מקבוצת הפייסבוק של היער השחור.
כל אטרקציה שרציתי סימנתי על המפה בגוגל מפס וכך נבנתה מפת הטיול. לאחר מכן מה שנותר הוא לחבר את הנקודות לימי טיול מתוכננים עד לרמת הזמן והקילומטרים שבין האטרקציות השונות. בכל יום שמתי יותר אטרקציות ממה שנספיק מתוך מחשבה שיותר קל יהיה לוותר על מקום מאשר להיתקע באמצע היום לאחר שמיצינו את כל המקומות.
לשים לב שאתה צריך להכיר את המשפחה שלך ולבחור מה שמתאים לכם ולא לקחת דברים שרשמו אחרים ולא בטוח שאתם מתחברים אליהם.
כרטיס סים וניווט: לקחנו גלובל סים, 4 ג'יגה של חברת פלאפון. הספיק לכל הניווטים במשך 8 ימים. הכרטיס נשאר איתך וניתן להטעינו בכל עת. הייתה קליטה כמעט בכל מקום.
השתמשנו ב GPS המובנה שהיה ברכב והראה באופן בולט את המהירויות המותרות. ניווטנו בעזרת הוויז וכן בעזרת גוגל מפס. הכל עבד יפה.
רכשנו כרטיס שחור כולל פארק אירופה מרם תיירות, קיבלנו חוברת הכוללת פירוט כל האתרים. מיפינו אותם וכללנו יומיים שעיקרם שימוש בכרטיס השחור מעבר ליום בפארק אירופה. במקום הלינה קיבלנו את הכרטיס האדום והוא נוצל היטב במהלך כל הימים.
תודה רבה לסיון רביבו שכתבה את הסיכום המאלף "50 גוונים של ירוק", השתמשתי בו כמורה נבוכים בתכנון הטיול, קיבלתי רקע, טיפים והמלצות ובטחון שיהיה נהדר.
הטיול עצמו:
יום שבת 21.7.18
- טסנו עם סוויס אייר לנמל התעופה קלוטן בציריך, נחתנו בסביבות 08:30. קבלת המזוודות ובוסטרים והליכה לכיוון קבלת הרכב השכור מאוויס. היינו אמורים לקבל רכב משפחתי רגיל, בסוף שודרגנו למרצדס חדשה ומפוארת עם קילומטרז' שהצביע על סך של 4,000 ק"מ. עשינו את הביטוחים בארץ שיכללו הכל, הוספנו 5 פרנק ליום לחבילת חילוץ לכל מקרה… ובנוסף ישנו חיוב של 100 פרנק (כ-330 ₪) שיחוייב במידה ותחזיר את הרכב ללא דלק – על כך בהמשך.
- התכנון משם היה לנסוע למפלי הריין – לציין כי ניסיון להפעיל את הגלובל סים לא צלח (רק בערב הבנתי שיש לבצע נדידת נתונים – פשוט כל פעם שעושים את זה מופיעה הודעה על תעריפים יקרים…).
- אז שמנו ברכב את מפלי הריין והתחלנו לנסוע, החוויה קצת מלחיצה כי זו פעם ראשונה שלקחנו רכב בחו"ל, כבישים לא מוכרים וכד', אך לאחר כמה דקות נכנסים לחוויה.
- הגענו למפלי הריין לצד של טירת וורת' וחנינו במרחק של כ-100 מטר מהמיקום של הסירות (9 פרנק שוויצרי). לציין כי בארץ לקחתי 100 פרנק שוויצרי שיועדו ליום הזה. כבר מהגדה ניתן להתרשם מהיופי והעוצמה של המפלים. רכשנו כרטיסים לספינה הצהובה שמגיעה לסלע שבמרכז המפלים. מדובר בשייט של כ-5 דקות עד לסלע, הסירה מורידה את כל הנוסעים, אוספת את החבורה שנמצאת שם וחוזרת לחוף. כך שיש לך כ-20 דקות לטפס על הסלע, להתרשם מקרוב מהמפלים, להצטלם ולהמתין לשובה של הסירה. בחזרה הסירה שטה קרוב מאד למפלים וחוזרת למעגן. חוויה נהדרת לתחילת הטיול.
- לאחר מכן היינו רעבים מאד, אכלנו באחת המסעדות שעל הגדה, האוכל יקר כמצופה משוויץ ומכך שזהו מקום תיירותי. שבענו והמשכנו.
- עקב העייפות והעובדה שמדובר בנסיעה של כשעה וחצי למקום הלינה, החלטנו לוותר על המשך סיור בשוויץ והתחלנו בנסיעה לכיוון טודנאו.
- בדרך עצרנו לקניות בסניף של לידל, הצטיידנו במיים ובאוכל שישמשו אותנו לארוחות בוקר וערב בדירה שלנו. הגענו לקראת השעה 17:00, קיבלנו את הדירה וכרטיסים אדומים לכל אחד מאיתנו. בעלת המקום מיכאלה ליוותה אותנו לדירה, נתנה הסבר על המקום וכן על נהלי המחזור של כל דברי האשפה: הפרדת מזון,פלסטיק, נייר וכד'. אנחנו הקפדנו על הפרדת הפלסטיק, עם השאר פחות הסתדרנו, אז יש אפשרות לרכוש שקית אשפה גדולה בעלות של 4.5 יורו ואליה לזרוק הכל בלי להפריד.
- במקום קיימת בריכה נעימה ומחוממת, התארגנו והלכנו לטבילה קצרה ומרעננת לאחר הנסיעה הארוכה. ארוחת ערב ויאללה למיטה אחרי יום של טיסת לילה, טיול ונסיעה.
יום ראשון 22.7.18
- את הבוקר פתחנו במגלשות טודנאו – הכרטיס האדום מאפשר כניסה אחת ביום בחינם. הגענו למקום בסביבות השעה 09:15. המקום נפתח בשעה 09:00. בשעה הזו כמעט אין אנשים, הכרטיס האדום מאפשר גישה ישירה לרכבל, מעבירים את הכרטיס במכונה ונכנסים לתור לרכבל. העליה היא ברכבל זוגי פתוח. העלייה עצמה חוויה, הנוף יפה מאד.
- למעלה יורדים מהרכבל, והולכים לכיוון המגלשות עצמן, אין תור, שוב מעבירים את הכרטיס האדום ומחכים למגלשות. ניתן לעשות זאת בזוג או לבד. כל אחד היה עם אחד הילדים. הגלישה עצמה חוויה אדירה כאשר אתה שולט במהירות הגלישה. המסלול עצמו הוא באורך של כ-3 ק"מ. בסיום הגלישה ניתן לרכוש תמונה שלך במגלשות במכונה אוטומטית- עלות של 3 יורו לתמונה. מזכרת נחמדה.
- המשכנו למפלי טודנאו, הגענו לחלק העליון ופשוט התחלנו לרדת לכיוון המפלים. ההליכה היא בשביל שכולו מוצל והכל מסביב מיוער. בחלק הזה שומעים כבר מההתחלה את קולות המיים. מגיעים למפלים יפים. מכאן ניתן להמשיך וללכת לאורך המפלים, לרדת לגשרונים ולהגיע למפלים נוספים ולהנות מהמראות היפים. לאחר שהרגשנו שראינו מספיק עלינו בחזרה בשביל וחזרנו לרכב.
- רכבל פלדברג – כשיצאנו ממפלי טודנאו תכננו לנסוע לשביל רוואנשלוכט, בדרך ראינו שלטים לכיוון רכבל פלדברג אז החלטנו לעשות שינוי ונסענו לשם. עלינו ברכבל סגור כולנו ביחד ונהנינו מהנוף היפה. הרכבל וכן מגדל התצפית שבפסגה הם חינם בכרטיס האדום. למעלה ישנה תצפית יפה על האזור וניתן לגשת למגדל התצפית, לעלות וגם שם תצפית פתוחה ויפה על כל האזור. ירדנו חזרה ברכבל, קנינו כמה מזכרות והמשכנו לכיוון אגם טיטיזי.
- באגם טיטיזי החנינו את הרכב באחד החניונים שברחוב הראשי, ישנן מכונות לתשלום חניה, כדאי לקחת זמן עודף ולא להסתכן בדו"ח, ראינו פקחים מסתובבים. הגענו לאגם היפה וראינו את הסירה שבעליה יש את השלט של הכרטיס האדום, בודקים לך אותו ואתה עולה לשייט בחינם. השייט הוא כחצי שעה ויש הסבר ברמקולים על האזור. שייט רגוע ונחמד. לאחר השייט עלינו על הגלגל הענק שעל החוף, חוויה נחמדה של פעם וניתן לראות את האזור.
- משם לראשונה הגענו לבאדפרדייז, מתחם גדול מאד ונוח של בריכות, מגלשות מיים לילדים (וגם לנו) וכן אזור למבוגרים החל מגיל 16 ובו בריכות מחוממות עם בר קוקטיילים במרכזו וללא ילדים. עם הכרטיס האדום הכניסה חינם למשך שעה וחצי, כל חצי שעה נוספת עולה יורו לאדם. בכניסה המבוגרים מקבלים שעון ליד שמשמש לפתיחת וסגירת הלוקרים וכן משמש כאמצעי תשלום בדוכני המזון. סיום החשבון נעשה ביציאה לאחר החזרת השעונים. במקום יש מלתחות שבהן מחליפים בגדים ומשם למתחם המגלשות. עברנו עם הילדים את המגלשות, ראינו שהם מסתדרים והשארנו אותם ועברנו למתחם המבוגרים, שם נהנינו במים החמים, נהנינו באזור עם הזרמים ומדי שעה הלכנו לבדוק עם הילדים שהכל בסדר. לציין כי המקום מלא ישראלים ושומעים עברית בכל מקום. לטובה צריך לציין שההתנהגות הייתה יפה ללא דחיפות, ריבים וכד' מה שהוסיף לאווירה הטובה. בסוף השבוע יש תוספת של 3 יורו לאדם. בסופו של דבר שהינו שם כ-3 שעות ושילמנו כ-27 יורו.
- טוב, התעייפנו, חזרה לדירה, ארוחת ערב ולישון.
יום שני 23.7.18
- התחלנו את היום שוב במגלשות טודנאו, הגעה יחסית עם הפתיחה, רכבל ומגלשות. החלפנו הרכבים אמא-בן ואבא בת. חוויה מגניבה לפתיחת הבוקר וממשיכים הלאה.
- פארק שטיינואסן – פארק נחמד מאד – הגענו בשעות הבוקר כשהפארק לא מלא. כניסה חנים בכרטיס האדום. הפארק לא גדול במיוחד אבל יש בו מספר אטרקציות נחמדות כגון רכבל ומגלשות הרים קטנות, מגלשת מיים עם אבוב גדול, מגלשות נוספות, מכיוון שאין עומס ניתן לעשות את המתקנים מספר פעמים. בסוף בתוך מבנה שעשינו אטרקציה גילינו רכבת הרים קטנה ומגניבה, עשינו פעם אחת ופשוט נשארנו לשבת לפעם נוספת. כשהיינו רעבים ניגשנו למסעדה בפארק, האוכל היה טעים אבל השירות איטי וקצת אדיש. אין כמו רעב להפוך את האוכל לטעים. בסך הכל נהנינו מאד בפארק שכולל גם פינות עם בעלי חיים שניתן להסתובב ולראות. בכל מקרה מומלץ לבקר שם לפני פארק אירופה כי לאחריו המקום נראה פחות טוב.
- משם נסענו לפרייבורג, הגענו בסביבות השעה 16:00, חנינו בחניון של קניון שקרוב מאד לקתדרלה. יצאנו ועשינו סיבוב קצר באזור הקתדרלה, ראינו דוכנים חמודים, קנינו סירת פיראטים קטנים והילדים השיטו באחת מהתעלות של העיר. להסביר שמדובר בתעלות קטנטנות שנראות יותר כמו תעלות ניקוז. התרשמנו מהקתדרלה ונכנסנו לתוכה. סיבוב קצר ברחובות הסמוכים וחזרנו לרכב.
- אחרי פרייבורג נסענו לכיוון הדירה שלנו, בדרך הייתה משטרה שחסמה את הפניה לטודנאו, השוטרים שלא דיברו אנגלית מפנים אותך לכיוון אחר אבל ה-GPS החזיר אותנו חזרה אליהם. אז המשכנו לנסוע לכיוון השני עד שמצאנו דרך לכביש שעקף את החסימה. קצת מלחיץ בהתחלה, אבל די מהר הבנו מה לעשות. חזרנו לדירה עייפים, מרוצים ורעבים. התארגנות לארוחת ערב ולמיטה.
יום שלישי 24.7.18
- זהו יום שמוקדש לשימוש בכרטיס השחור. כהרגלנו פתחנו את היום במגלשות טודנאו. הגעה בבוקר, רכבל ומגלשות. אחרי הפעם הזו הרגשנו שמיצינו את הנושא.
- נסענו לרכבל בלכן – כלול בכרטיס השחור. היה יום חם והרכבל סגור עם חלון קטן כך שהעלייה עצמה לא הייתה חוויה מלהיבה. כשמגיעים למעלה יש תצפית יפה על האזור. קצת צילומים וחוזרים למטה.
- משם נסענו לפארק הקופים והנשרים ווגלפארק שטיינאן. כלול בכרטיס השחור.במקום יש מופע של עופות דורסים והאכלת קופי מקוק. תכננו את ההגעה כך שנשתתף בהאכלה של 12:00. במקום שלטי הסבר בעברית. האכלת הקופים הייתה חוויה מדהימה, נכנסים למתחם סגור ומקבלים הסברים על האכלת הקופים והטווסים במקום. המדריכים מחזיקים דליים עם פירות חתוכים אותם מגישים בכף יד פתוחה לקופים שמתקרבים, נתלים על העצים ולוקחים. פשוט חוויה מקסימה, כולל אמהות עם קופיפים קטנטנים שהן מחזיקות צמוד אליהן. ההאכלה היא כ-25 דקות ואז יוצאים מהאזור וניתן להסתובב במתחם ולראות בעלי כנף אחרים שנמצאים בפארק. בילינו במקום כשעה והמשכנו בדרכנו.
- משם עלינו על הכביש המהיר בדרך למוזיאון הפתוח בגוטאך. טעות שלי ברישום הזמנים, רשמתי 45 דקות כשבמפות היה רשום שעה ו-45 דקות, כך שהנסיעה התארכה מאד. הגענו למוזיאון שכלול בכרטיס השחור. המקום הוא מתחם גדול ובו שחזור של בתים מהמאות הקודמות וניתן לראות כיצד חיו ועבדו באזור היער השחור. המוזיאון יפה ומעניין, אבל היה מאד חם. הילדים פרשו עם האמא למקום מוצל ואני המשכתי להסתובב. חוויה מעניינת, אבל המרחק והחום פגעו בחוויה.
- המגלשות של גוטאך צמודות למקום, אבל ויתרנו גם בגלל הזמן וגם בגלל שקצת מיצינו.
- משם המשכנו למפלי טריברג, עוברים דרך העיירה עצמה, ראינו בדרך את חנות 1,000 השעונים אבל לא נכנסנו. הגענו לכניסה העליונה של מפלי טריברג. נכנסים ולאחר כ-300 מטר יש את הכניסה שבה משלמים. המפלים כלולים בכרטיס השחור, כשהגענו היה כבר אחרי השעה 17:00 והמקום היה נטוש אז פשוט המשכנו לרדת למפלים. המפלים עצמם נחמדים, אבל לא שונים בהרבה מטודנאו. הירידה עצמה עד המפלים תלולה מאד וכך כמובן העלייה חזרה לרכב. לקחת את זה בחשבון. חזרנו חסרי נשימה.
- התחלנו לנסוע חזרה לכיוון הדירה. בדרך עצרנו בשעון הקוקיה בהורנברג. מדובר בשעון בגודל בית. משלמים יורו אחד ואז כל הדמויות מתחילות לנוע לצלילי מוסיקה. מראה נחמד.
- חזרה לדירה…עייפיים אחרי יום נסיעה ארוך.
יום רביעי 25.7.18- פארק אירופה
- כולם מדברים אבל רק כשמגיעים מבינים את הגודל וכמות האטרקציות.
- לפני הטיול עברתי על הפארק ורשמתי את האטרקציות שרציתי לעשות, רכבות הרים מכל הסוגים, וולטריום, שייט אפריקאי, בית הרוחות וכד'. הורדתי את האפליקציה של הפארק וסימנתי את האטרקציות במועדפים. בצורה הזו אתה יכול לראות את התור הקיים בכל אטרקציה שאתה רוצה. כמו כן כל אטרקציה שעשינו הורדתי מהמועדפים וכך ראינו מה נשאר לנו לעשות.
הגענו לאתר בשעה 08:15. הפתיחה הרשמית היא בשעה 09:00. עם ההגעה יש סדרנים שמכוונים את החניה. ניגשנו לכניסה ושילמנו על החניה 6 יורו על מנת לחסוך זמן בסוף. (מדברים על פקקים ביציאה, בפועל לא היו). עם הכרטיס השחור ניגשים לכניסה, אין צורך לעמוד בתור כך שבשעה 08:20 כבר נכנסנו. לקחנו לוקר ביורו בכניסה ושמנו את התיקים. לקחנו שתיה בתיק אחד קטן ויצאנו לדרך. סך הכל היינו עד השעה 18:30 ואז עזבנו באפיסת כוחות.
- המלצה שלי לגשת לוולטריום שנמצא בצד שמאל בכניסה לפארק, בשעה הזו אין תור ולא המתנו. האטרקציה עצמה חוויה וכוללת מעין ריחוף בכסאות שבה עוברים מולך מראות וריחות מכל העולם. חוויה מקסימה. סך הכל עשינו אותה שלוש פעמים במהלך היום. משם עלינו על הרכבת שנוסעת לצד השני של הפארק. הניווט בין האטרקציות עצמן לא פשוט אז התחלנו ללכת ונתקלנו במקומות שרצינו וגם כאלה שלא. עשינו כמעט את כל סוגי רכבות ההרים עם הילדים שפחדו וגם אנחנו. לציין את פוסידון, פגאסוס וכן רכבת הרים שניתן לרכוש ב-2 יורו ערכת תלת מימד שהופכת את הנסיעה לחוויה אחרת. בפוסידון צולמנו בתמונה בה רואים את האימה של כולנו…אז היינו חייבים לקנות. היה גם שייט ברפסודה אפריקאית, סחרחרת, בית הרוחות-שלוש פעמים לילדים. אכלנו צהריים במתחם- המחירים סך הכל סבירים.
- שתי אטרקציות אקסטרים עשיתי לבד. היורו-מיר רכבת הרים שיושבים בה ברביעיות. החלק המפחיד הוא דווקא הנסיעה האישית כאשר אתה במרומי הפארק והקרון שלך מסתובב ואתה מרגיש תלוי באוויר בגובה רב. כאטרקציה אחרונה השארתי את הסילבר סטאר, רכבת הרים מטורפת. יושבים ביחד 36 אנשים שכנראה החיים כבר לא כל כך חשובים להם ועולים על רכבת הרים שאתה לא גולש בה, אלא נופל במהירות עצומה וכמה פעמים. כלום לא כמו מה שראיתי בפארקים אחרים. לא צעקתי…שאגתי מהפחד. כשירדתי רק רציתי את אמא שלי… טוב שזו האטרקציה שנשארה לסוף כי אחריה הרגשתי את המיצוי.
- עשינו עוד כמה דברים קטנים ובסביבות 18:30 עזבנו את המקום ונסענו לדירה. חוויה מדהימה ויום עמוס.
יום חמישי 26.7.18
- יצאנו בבוקר לכיוון קונסטאנץ, נסיעה של כשעה ו-45 דקות. הגענו אל עולם המיים. במקום דגים ויצורי ים מסוגים רבים ויפים. מוצגים באקווריומים שמאפשרים מבט יפה על בעלי החיים. במקום גם בריכת כרישים וחתולי ים וגם אזור קטן עם פינגווינים. הילדים נהנו מאד. המקום מזכיר את המצפה התת ימי שבאילת.
- אחרי המצפה עברנו מעבר לכביש לקניון לאגו. הסתובבנו קצת בקניון ואכלנו צהריים.
- לאחר מכן נסענו לאי הפרחים מיינאו. המקום מפורסם בפסלי הפרחים שלו וכן בחממת הפרפרים. שילמנו 42 יורו לשני מבוגרים וכן 5 יורו נוספים לאסימון לחניה. (לא לשכוח לקחת בקופות כדי לא לחזור חזרה…). משעה 17:00 הכניסה היא חצי מחיר, אבל לא רצינו לחכות. היינו שם בסביבות 14:00. מזג האוויר היה חם מאד, לא ראינו הרבה פסלי פרחים ומה שראינו נראה קצת עייף. חממת הפרפרים הייתה חוויה יפה יותר, חם בחממה, אבל מראה מאות פרפרים בצבעים וגדלים שונים היה יפה מאד. בסיכומו של דבר לא שווה בעינינו נסיעה מיוחדת למקום.
- משם חזרנו לבאדפרדייז למספר שעות של מגלשות לילדים והירגעות לנו בבריכות המחוממות. הילדים נהנו מאד וגם אנחנו. בסוף גם אכלנו שם במזנון וסגרנו את הפינה של ארוחת הערב.
יום שישי 27.7.18- צרפת
- הנסיעה מטודנאו לקולמאר בצרפת אורכת כשעה, לא מרגישים שעוברים גבול בין מדינות. מרגישים שהנוף משתנה מהיער העבות לנוף פתוח יותר.
- את היום פתחנו בחנות דקטלון חנות הספורט במחירים הנמוכים. קנינו נעלי ספורט, בגדי ים, משקפות לים וציוד נוסף.
- משם המשכנו לכיוון העיר, רשמתי בוויז את רכבת התיירות והגענו עם הרכב עד אליה, מצאנו חניה ליד ועלינו לרכבת הירוקה. הרכבת הזו עושה סיבוב של כחצי שעה בעיר העתיקה של קולמאר. יש ברכבת הסברים בעברית וכך ניתן לעבור ליד כל המקומות העיקריים. זו הייתה שעת צהריים והיה מאד חם אז החלטנו להסתפק בסיור הרכבת ולהמשיך בדרכנו. אין ספק שביום נעים ניתן להסתובב בעיירה היפה הזו מספר שעות.
- מקולמאר המשכנו לעבר יער הקופים, מדובר ביער שלם ובו כ-240 קופי מקק אשר מסתובבים חופשי. מקבלים חופן של פופקורן שאותו ניתן לחלק לקופים. מדובר בקופים גדולים יחסית ועדיין הקרבה וההאכלה היו חוויה יפה. הנסיעה עצמה למקום יפה מאד ועוברת דרך עיירה ציורית. במקום מתקיימת האכלה של הקופים ע"י עובדי המקום וכן הסברים בגרמנית/צרפתית.
- ליד הפארק בדרך מפותלת נוסעים לטירת או קניגסבורג. עקב השעה המאוחרת וחוסר רצון וכוח להתחיל להיכנס עשינו סיבוב קצר עם הרכב מבחוץ והתחלנו בנסיעה חזרה לדירה.
- אנחנו ממש לקראת הסוף, חוזרים לדירה עייפים, מתחילים לארוז לקראת היום האחרון.
שבת 28.7.18
- בעיקרון שבת היה אמור להיות יום של סגירת קצוות, הגעה למקומות שלא היינו בהם וכד'. בפועל…גילינו שנגמר לנו הכוח ורצינו לבלות יום שקט לקראת נסיעה לציריך לטיסה שיוצאת בשעה 22:50.
- ביקשנו מבעלת הדירה להשאיר אצלנו את הכרטיסים האדומים ולהחזיר לה אותם בשעות הצהריים וכך לבלות את היום בבאדפרדייז.
- פינינו את הדירה בשעה 10 בבוקר, נסענו לבאדפרדייז והיינו שם עד השעה 15:00. בריכה, מגלשות ומנוחה. בסוף התקלחנו במקום והתלבשנו לקראת הנסיעה. חזרנו לדירה להחזיר את הכרטיסים האדומים והתחלנו בנסיעה.
- הגענו לשוויץ, בדרך עצרנו בגבול כדי להחתים את טפסי ה – TAX FREE. בדרך עצרנו לאכול והגענו לשדה התעופה בסביבות השעה 18:30.
- בכניסה לשדה התעופה צריך קצת להתרכז ולעקוב אחרי שלטי החזרת הרכב השכור, אך למעשה זה היה יותר פשוט ממה שאנשים תיארו. הגענו לביתן של אוויס שם חיכה בחור שביקש שנוציא את הכל מהרכב. (לזכור לעבור ולקחת הכל כולל המעמד לפלאפון…), הוא עבר על הרכב ושחרר אותנו תוך דקה. את הרכב החזרתי כאשר מיכל הדלק כמעט ריק. בחברה מחייבים אותך על כך בכ-100 פרנק שוויצרי (כ-330 ש"ח), עשיתי חישוב שאם אתדלק את הרכב ייצא משהו דומה. סך הכל תדלקתי את הרכב בכ-140 יורו ל-8 ימי טיול ונסיעה של כ-1,500 ק"מ.
- לאחר מכן העברנו את הזמן בשדה התעופה, חיכינו לטיסה שעברה בצורה טובה. נחתנו בישראל בסביבות ארבע בבוקר, מונית הביתה ולמיטה.
- הסתיים טיול שהוא לא קל, דרש תכנון רב והרבה כוחות לאורכו. ראינו מקומות יפים, חווינו חוויות מיוחדות וזה משהו שלא נשכח זמן רב.
ז'אנה, שחר, שיר ויובל לוי