כיף משפחתי ביער השחור ואלזס | אטרקציות וטיפים מהשטח!

♦ נושאים שמוזכרים בפוסט ♦

נכתב על ידי אסנת פורהנג

סיכום ארוך ומפורט מאוד של הטיול שלנו. 
ההרכב: זוג הורים + 4 ילדים (16,14,11,7).
טיסות: הלוך וחזור דרך ציריך עם סוויס אייר. בחזור (בגלל אילוצי טיסות/שעות) עם קונקשן בוינה.
רכב: פולסווגן טרנספורטר (9 מקומות) עם אירופקאר באמצעות רנטלקארס.
 
הטיסה עם סוויס אייר היתה סה״כ טובה. שירות מצויין, המראה באיחור של 40 דקות שצומצמו בנחיתה לכ-20 דקות ביחס למועד המקורי.
ההגעה לציריך היתה לקראת 23:00 ולכן הלינה בלילה הראשון היתה ב- ibis budget Zurich airport.
המלון ממוקם מחוץ לטבעת של המלונות שנמצאים צמוד לטרמינל. לקחנו טראם שיוצא מהטרמינל והמלון נמצא ממש 2 תחנות משם.
הגענו בקלות ובנוחות ל-2 חדרי טריפל נקיים ומאוד פונקציונליים (וקטנים). הספיק בהחלט ללילה אחד.
בבוקר חזרנו עם הטראם לטרמינל לאסוף את הרכב. איסוף הרכב באירופקאר היה נוח, מהיר. קיבלנו רכב במצב מצויין, כפי שהוזמן במקור. בחרנו להרחיב ביטוח לביטוח מלא דרך רנטלקארס עצמם.
 

יום 1 – נסענו משדה התעופה ציריך לכיוון היער השחור. 

עצרנו למסלול בגרפהאוזן – מסלול הפסלים. החניה ליד מרכז התיירות המקומי ומשם ייצאה רגלית למסלול הליכה נוח ומישורי שסובב ביער סביב פסלים חמודים של גמדים וחיות, ולאחר מכן אגם יפה. סדר גודל של כשעתיים של כניסה לאווירה.
משם יצאנו למקום הלינה הראשון שלנו בלנצקירש – Auszeit im Schwarzwald – הוזמן מבוקינג.
דירה של 2 חדרי שינה וסה״כ 6 מיטות (ספה נפתחת ענקית בסלון שמתאימה ל-2-3 אנשים נוספים. הדירה יכולה להתאים בפועל ל-7-8 אנשים.
נקי, מטבח מאובזר, גישה נוחה, חניה ומארחים שסייעו (מרחוק) בכל מה שצריך. מכונת כביסה ומייבש שהיו שימושיים מאוד.
המיקום מומלץ ליציאה לטיולים בחלק הדרומי והמרכזי של היער השחור (למרות שממוקם על צלע הר ולכן הכבישים היו מעט תלולים בחלק מהדרך – בפועל חוויה מאוד אותנטית של היער). במרחק נסיעה של 2 דקות 2 סופרמרקטים מצוינים, מאפייה וכל מה שהיה צריך. התאבזרנו והתארגנו לימים הבאים.
 

יום 2 – יצאנו בבוקר לכיוון טאצמניה (כניסה חינם עם הכרטיס האדום שסיפק לנו מקום הלינה).

פארק חמוד מלא חיות בר, ומתקנים שחלקם מתאימים לילדים קטנים יותר וחלקם מאתגרים יותר. מהנה ומתאים לבילוי של כ-3 שעות (ואפילו יותר אם עולים על כל המתקנים). אין כמעט תורים או המתנה.
משם יצאנו לראוונשלוכט. חנינו ממש בסמוך למלון ממנו יוצאים למסלול (בשולי הדרך בחלק מהיער בו ניתן היה לחנות).
עצרנו לראות את שעון הקוקיה הענק ואת חנות הזכוכית, ויצאנו למסלול בתוך היער, לצד נחל ומפלים קטנים. המסלול ברובו בעליה. לא נגיש לעגלות ופחות מתאים לילדים קטנים. מסלול לא מעגלי ופחות או יותר ב-70% מהדרך חזרנו לאחור לרכב. המסלול מהנה, יפה, אבל ברמה בינונית.
 

יום 3 – מפלי הריין

נסיעה למפלים, חניה ב-p1 בגדה של טירת וורת׳. בחרנו בשייט בסירה הוורודה עם ההסברים בעברית. הילדים נהנו מאוד. הסירה מגיעה פעמיים קרוב מאוד למפל והשיט אורכו כ-30 דקות. היה מהנה. לאחר מכן עשינו סיור סביב המפלים והגענו לצפות מהם מלמעלה. לנו הספיקה התצפית מהגדה בסמוך למפל ולא עברנו לגדה השנייה לטירה לאופן.
משם יצאנו כ-25 דקות נסיעה לשטיין אם ריין. עיירה מקסימה וציורית. את הילדים זה לא עניין…. ובשלב הזה היו רעבים, והמסעדות חלקן היו סגורות והחלק השני היו יקרות ותיירותיות.
 

יום 4 – שביל הגמד פלחטל

חנינו בסמוך ללשכת התיירות ויצאנו למסלול רגלי בעקבות הגמד. המסלול הירוק משלב עצירות של משחקים והפעלות מהנות לילדים באמצע היער. ההליכה במסלול הירוק (מעגלית) הינה כשעה או מעט יותר. באמצע המסלול הירוק יש פארק משחקים כייפי עם אומגות ומתקני משחק לילדים. בשלב הזה (מסיבה לא ברורה וחוסר שפיות מסויים) בחרנו להמשיך למסלול האדום. צחקתי והצבעתי על מגלשת הסקי הענקית בראש הגבעה ואמרתי שהולכים לשם. אפילו אני הייתי מופתעת שלשם הגענו…. מסלול יפה בתוך היער, אבל… בעלייה מתמדת בהר.
המסלול כולו כשעה וחצי נוספים של עליה תלולה ולאחר מכן ירידה תלולה. בסוף העלייה תצפית יפה על המקום, ובסוף הירידה אגם חמוד עם המוני ברווזים שבאו לכרסם פירורי כריכים שנשארו לנו. בשלבים האלה של ההליכה הגמד הפך מבחינתנו לשדון רשע ובעיקר הרגשנו שהוא מתנכל אלינו ושולח אותנו לעוד ועוד עליות. בדיעבד, היינו צריכים להישאר בעיירה ולאכול שם. יש מדרחוב חמוד ולא מעט מסעדות שנראות מהנות.
 
לאחר המסלול נסענו לטיטיזי – סיור קצר בטיילת (שמאוד הזכירה לנו את אילת, ובפעם הראשונה הרגשנו מקום מאוד מאוד מתוייר וממוסחר). אכלנו ב- Passarela Pizzeria שהומלצה. האוכל היה טעים והשירות היה טוב (למרות שבחשבון היה נראה שהשחילו לנו תוספות לא צפויות).
לסיום היום נסענו לשחק מיני גולף בשלוכזי (כניסה עם הכרטיס האדום בחינם). אוספים את הציוד מלשכת התיירות הסמוכה וממשיכים לשם. המקום מקסים עם תצפית יפה על האגם ועל הנוף היפה. הילדים שיחקו ונהנו מאוד, ואנחנו יכולנו להרים רגלים ולנוח.
 

יום 5 – התחלנו את הבוקר במגלשות טודנאו

(כרטיסים נרכשו ערב לפני ב-20% הנחה דרך הכרטיס האדום).
עם לא מעט חשש מהרכבל הפתוח (עם 2 ילדים שלא ממש מתמודדים טוב עם גובה). אזרנו אומץ ועלינו. העליה ברכבל היתה בסה״כ בסדר, וההרגשה היא די בטוחה. הגלישה פשוט כייפית בטירוף! בגלל אורך המסלול אפשר ממש להנות מהמהירות ומהחוויה. כולנו נהנינו ממש.
 
משם יצאנו בנסיעה קצרה לכיוון מפלי טודנאו. חנינו בצמוד לכניסה למפל התחתון. שווה לחנות כמה שיותר קרוב לכניסה, כי הדרך לשם בעליה די תלולה בכביש. הדרך למפלים היא של כ-7-8 דקות הליכה מישורית ומשם מגיעים לתחתית המפל. לא המשכנו לחלק העליון של המפל או לגשר התלוי.
 
המשכנו בנסיעה לווגל פארק במטרה להגיע ל-2 המופעים המאוחרים של היום (15:00, 16:00).
באחת העיירות לאורך הדרך התחילו חסימות בגלל שיפוץ בכביש וגם השילוט בפועל, וייז, גוגל מאפס וגם הנווט של הרכב עצמו בירברו אותנו קשות. היו חלקים שפשוט נסענו במעגלים סביב עצמנו ובחלק אחר פשוט מצאנו את עצמנו נכנסים עם כביש עמוק עמוק לתוך היער, למקום בלי נפש חיה, שנראתה כמו דרך חקלאית. לדעתי איבדתי שנה מהחיים שם במחשבות על פנצ׳ר ולינה ביער…. 10 דקות נסיעה שנראו כמו נצח. גם כשיצאנו משם מצאנו את עצמנו נודדים במעגלים.
 
הגענו לפארק כמעט שעה מאוחר יותר ממה שרצינו… מה שאומר שהזמן שהיה לנו בפארק היה מוגבל (קצת יותר משעתיים). ידענו שלא נצליח להגיע ביום אחר ולכן נכנסנו (עם הכרטיס השחור). ויתרנו על מופע העופות הדורסים בגלל קוצר הזמן. הילדים פשוט נהנו בטירוף. אחד המקומות שהכי נהנו בהם בטיול. ההאכלה של הקופים, והכלוב של התוכונים (משוחררים חופשי וניתן להאכיל אותם) היו אחת האטרקציות שייזכרו אצל כולם. שווה להקדיש לפחות 4 שעות לטעמי בנחת, ולהנות מ-2 המופעים ובטיול בנחת בין בעלי החיים.
 

יום 6 – חור המכשפה

סגירת מעגל אישית מטיול שלי מלפני 30 שנים. אבא שלי שניווט עם מפות נייר וחיפש את חור המכשפה ללא הצלחה… חזרנו למקום והפעם עם הסבר מוחשי למה לצפות. ישבנו לקפה ועוגות במסעדה במקום, על שפת הנהר עם נוף מעלף של אמצע היער. הפוגה מהנה באמצע הדרך.
משם נסענו למוזיאון שעוני הקוקיה – באנו עם אפס ציפיות אבל למרבה ההפתעה הילדים התעניינו. תצוגה של מגוון רחב מאוד של שעונים ממגוון תקופות. סיירנו כחצי שעה או קצת יותר והמשכנו בדרך.
 
התחנה הבאה – מפלי טריברג. עיירה מקסימה. הגענו וחנינו בסמוך לכניסה למפל התחתון. ההליכה בשביל מהנה, בעליה שחלקה תלולה וחלקה נוחה. הלכנו בשביל הסנאים (הצהוב) והמשכנו לחלק מהשביל הירוק. המפלים מרשימים וההליכה מהנה, ואפילו פגשנו כמה סנאים שאמנם לא רצו את הבוטנים שהצענו, אבל התקרבו אלינו יחסית.
בתוכנית המקורית רצינו להגיע באותו יום לתחנה אחרונה בסמוך לדירה החדשה אליה נסענו באזור גוטאך (פארק החושים/המוזיאון הפתוח/מוזיאון הזכוכית). בפועל, בילינו בטריברג בנחת יותר זמן ולקראת 18:00 נסענו לדירה השניה שלנו לטיול.
עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת בעיירה בטריברג אים שוורצוולד – מיוחדת ויפה.
 
הדירה השניה בה לנו ממוקמת ב- Haslach im Kizling – מקום טוב באמצע בין האטרקציות של מרכז היער, צפון היער, ופארק אירופה ואלזס. במקור קיווינו לישון מעט יותר קרוב לפארק אירופה, אבל לא מצאנו דירה שמצאה חן בעינינו.
הדירה אליה הגענו (דרך בוקינג) – Ferienwohnung Dina – חדשה מהניילונים ולכן הכל היה חדש ונקי נקי. המארחת דינה מקסימה בצורה יוצאת דופן. דאגה לנו הרבה מעבר למה שמקובל בדירה, החל מהצעה להחליף מצעים ומגבות לאורך התקופה, לנקות את הדירה, מקרר מלא מצרכים שחיכו לנו, הפתעות כל יום לילדים בסוף היום, קרפים טריים שהכינה לנו באחד הערבים, והפינוק הכי גדול מבחינתי – היתה בדירה מכונת כביסה. השארתי את הכביסה תלויה בחוץ להתייבש וכשחזרנו לדירה הכל חיכה מקופל ומסודר. כך היה פעמיים והכל מנדיבות ליבה ומשמחת חיים.
בערב האחרון בדירה היא הזמינה אותנו למחרת לארוחת בוקר מפנקת לקראת הנסיעה הלאה ופתחה עבורנו שולחן כיד המלך, כולל עוד ועוד מצרכים שהוציאה כדי שנצא עם כריכים לדרך (למרות שמבחינתנו רכשנו כבר הכל והיינו מוכנים). לא הסכימה לקבל לא כתשובה.
רמת האיבזור היתה קיצונית לטובה, לא היה חסר דבר, מכלי מטבח, תכשירים באמבטיה וכל דבר שרק יכולנו לחשוב עליו.
אחת הדירות הטובות שהתארחנו בה ומארחת יוצאת דופן. מיקום הדירה נבחר כדי לקצר דרך לאטרקציות של אלזס/פארק אירופה וצפון היער.
 

יום 7 – קמנו בבוקר לנסיעה קצרה מהדירה למגלשות גוטאך. 

קיווינו להגיע אליהן לפני טודנאו, אבל לא הסתדר. החוויה הרבה פחות מרשימה אבל כייפית ממש. המחיר מאפשר לחלוטין לעשות מספר סבבים וככה היה.
משם נסענו לפרייבורג. על הרכב לא היתה מדבקת זיהום אוויר, ועד לנקודה זו לא דאגנו לזה, אז התמודדנו עם זה בדרך לשם (כשהמוצא האחרון היה להיכנס למכון רכב בפרברי פרייבורג בהתאם לשמות המכונים שפורסמו). לשמחתנו ומזלנו באחד הכפרים לאורך הדרך ראינו מוסך מקומי, נכנסנו והוא סיפק את המדבקה. הגענו לפרייבורג לקראת שעות הצהריים המוקדמות ישר לתוך השוק. בחרנו לחנות בחניון מרכזי תת קרקעי ממש בסמוך לקתדרלה.
השוק מקסים ומהנה! אכלנו נקניקיה בלחמניה, וופל וקרפים ואווירת השוק הצבעונית היתה כייפית במיוחד.
לאחר מכן המשכנו לסמטאות ולרחוב הראשי לקצת אווירה עירונית שלא היתה עד כה בטיול.
 

יום 8 – יצאנו בבוקר לכיוון אלזס

הנסיעה (כשעה) היתה רציפה ומהירה יחסית. התחלנו בהר הקופים. הציפיות מהמקום היו גבוהות ויצאנו מעט מאוכזבים. בגלל החוויה של ההאכלה בווגלפארק, איכשהו הצפייה בקופים מקרוב/רחוק היתה מעט מאכזבת לילדים. אם היינו מבלים במקומות בסדר הפוך, ההתלהבות היתה שונה. הפארק כולל גם מסלול אתגרי קטן לילדים (כייפי ומתאים עד גיל 11-12).
משם המשכנו לקולמר. בחרתי לדלג על ריקוויאר והעיירות הנוספות מתוך הבנה שהילדים פחות מתחברים לחלק הזה בטיול, ואכן גם בקולמר לא נרשמה התלהבות יתרה. מבחינת הילדים, היופי של המקום לא עובר. וחייבת להגיד, שהעומס של התיירים לא איפשר גם לנו להתחבר עד הסוף למקום המדהים הזה. היו כמויות של אנשים שפשוט התקשינו אפילו לראות את התעלות ואת החלק המרכזי של העיר.
 

יום 9 – פארק אירופה

שמרנו את פארק אירופה לסוף. הבחירה ביום א׳ היתה אמביוולנטית, מתוך הבנה שהחלופות ליום ראשון כשהכל סגור פחות מתאימות, ונאלצנו לבחור ביום א׳ כשהעומס של האנשים והתורים בהתאם היה גדול למדי.
הפארק מקושט בצורה מדהימה להאלווין וזה מוסיף לאווירה הקסומה. ההרכב שלנו, פחות אוהבי אתגרים, ונוסיף לזה 2 ילדים שונאי גובה, צימצמו לנו מאוד את מבחר המתקנים, ועדיין היו הרבה ובשפע. לא הגענו מוכנים מספיק (למרות שהסתכלנו מראש ובחרנו מתקנים) והניווט באפליקציה, לפחות בהתחלה, קירטע לנו. לקחנו את העצות של כולם – תשלום על כרטיס החניה כבר כשהגענו לפני שהיה עומס על המכונות, ומיד בכניסה עלינו על הרכבת הפנורמית לספרד/פורטוגל והתחלנו מהסוף להתחלה.
 
ההמלצות על המתקנים כבר פורטו לפניי ובשפע, וכל אחד צריך לבחור בהתאם להרכב המשפחתי. אוהבי רכבות הרים ומתקנים מאתגרים יהנו בפארק גם יומיים. לנו הספיק יום אחד (ונוסיף לזה שרק לפני חודש בילינו באנרג׳ילנדיה בפולין יומיים… אז בהחלט הספיק).
לא הספקנו להיכנס למופעים אבל החוויה היתה שלמה גם כך. לא לוותר על הוולנטריום (נכנסנו לזה כמתקן אחרון והיה סיום מדהים ליום הזה). מבחינת אוכל – הצטיידנו בכריכים ועוגיות, וסיימנו את היום בטברנה באזור של יוון עם אוכל טעים במחירים סה״כ הוגנים.
הפארק אמנם נסגר ב-18:00 לפי הרישום, אבל בפועל יצאנו משם ב-19:30 והמתקנים פעלו עד 20:00 לפחות ממה שראינו בדרך.
הנסיעה חזרה היתה קשוחה… חושך מוחלט ואין תאורה. לקחת את זה בחשבון אחרי יום מעייף.
 

יום 10 – יצאנו בבוקר לכיוון אלזס ליום נוסף.

עצרנו בדרך אופנבורג, עיר שראינו כמה פעמים לאורך הדרך בימים שלפני. עשינו סיבוב במדרחוב עם קצת קניות, והמשכנו לשטרסבורג.
טיפ מעולה – לחנות מחוץ לעיר בחניון המיועד לכך, ומשם להיכנס עם טראם. בהתחלה נשמע לי מסורבל וארוך, אבל לאחר שראיתי את הפקקים במרכז העיר שמחה על ההחלטה. נכנסנו לחניון ומשם 6 תחנות בטראם B הכחול והגענו למרכז העיר.
הסתובבו ברחובות של מרכז העיר וסביב הקתדרלה ונהנינו מאוד מהאווירה הצרפתית המוקפדת. קחו בחשבון שהצרפתים מקדשים את מנוחת הצהריים. המסעדות, גם אלה ממש בלב מרכז העיר התיירותי, סוגרות מטבח ב-14:00 ולא מעניין אותם כלום. בשעות לאחר מכן מגישים רק שתיה (או סוגרים לחלוטין את המסעדה). עיר מקסימה לסיור רגלי של כ-2-3 שעות.
סיימנו במעט קניות ובחזרה לדירה להתארגנות לקראת הטיסה חזרה למחרת.
 

כמה טיפים כללים

כרטיס אדום – קיבלנו מהדירה הראשונה. ניצלנו מעט יחסית, אבל מכיוון שקיבלנו את הכרטיס ולא בחרנו במכוון לפי זה, זה היה בונוס נחמד. חשוב לשים לב לתנאים שיש לכל מקום, ולשים לב שבחלק פשוט מציגים את הברקוד בכניסה, ובחלק צריך להתארגן על הזמנת כרטיסים אונליין כדי להנות מההנחה (ולפעמים חובה אף ערב לפני כן).
עוד חשוב – לא תמיד יש קליטה במקום וכשעומדים בתור לקופה. לעשות צילום מסך של הברקודים כך שניתן יהיה להציג ללא תלות באיכות הקליטה של האינטרנט ובמהירות.
 
כרטיס שחור – להרכב שלנו זה התאים אל מול התכנון. לקחנו כרטיס משפחתי + כרטיס ילד, כולל פארק אירופה. בפועל ניצלנו לפארק אירופה כמובן, ווגל פארק + מוזיאון שעוני הקוקיה + טריברג (3 האחרונים על פני יומיים). היה תכנון להיכנס לעוד מקום באחד מהימים אבל לא הספקנו.
בנוסף יש את אתרי הבונוס. לנו זה פחות התאים, אבל שווה להעיף מבט. הכל עניין של הרכב משפחתי והעדפות לאן הולכים.
 
חניה – בחלק ממקומות החנייה משלמים באמצעות מדחנים. בחלקם אין תשלום באמצעות כרטיסי אשראי ובשוויץ בפרט, לא המרנו אירו לפרנקים שוויצרים אז בכלל לא היה איך לשם. התקנו במקום אפליקציה מקומית של איזי-פארק. השתמשנו בה כמה פעמים והיא נוחה ממש, כי ניתן היה להפעיל במקום ולאחר מכן לשלוט בזמן החניה מרחוק בהתאם לטיול בפועל (שלא תמיד ניתן לתכנן עם מדחן במטבעות). נוח ומומלץ, קל להגדיר ולהשתמש.
 
ניווט – השתמשנו בוייז (לטובת מצלמות המהירות) ובמקביל וידאנו לא פעם בגוגל מאפס. לשים לב שוייז לא הכיר חסימות כבישים (והיו לנו כמה לצערנו) ואז לא ידע להוציא אותנו מהבלבול. שווה לגבות כשמסתבכים עם עוד תוכנת ניווט.
מצלמות מהירות – נאמר כבר הכל. צריך להכיל נהיגה במהירות 30 קמ״ש ולהתרגל למעברים המהירים בין 30-50-70. לשמחתנו, הצלחנו לעבור את הטיול ללא קנסות.
 
גם לאחר תכנון ארוך של האטרקציות, קריאה על כל מקום, ותכנון של ימים, המציאות חזקה יותר והטיול הוא לא מירוץ.
הקדשנו זמן משפחה בערב בדירה, ללא מירוץ אחרי עוד אטרקציות. חשוב לשמור גם על השפיות ומקסימום לחזור לסבב נוסף בעוד שנה או כמה.
אחת האטרקציות שנהנינו מהן ממש – קניות בסופר. לא זול בכלל, ועדיין יותר זול מהארץ במרבית הדברים. התנסינו במצרכים לא מוכרים ובפירות מיוחדים וגם זה חלק מהחוויה.
הנוף מראש ההר במסלול הגמד פלחטל
הנוף מהדירה בלנצקירש



התוכן הנ"ל נכתב ואושר לפרסום באדיבות המטיילים עצמם מתוך רצון לשתף את חוויותיהם מהיער השחור ולעזור לאחרים. סביר שנפלו טעויות ו/או שהדברים שנחוו אינם נכונים עוד, ועל הקורא לבדוק אותם לפני השימוש בהם. אין לכותב או לבעלי האתר אחריות כלשהי לנכונות התוכן או לתוצאות השימוש בו. השימוש במידע מהווה הסכמה לתנאי השימוש של האתר.
רוצים לשתף את הגולשים בטיפים והמלצות משלכם? לחצו כאן…


טיול נעים!

Subscribe
Notify of
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments