קרדיט: דנה לוי מרדכי
חזרנו מטיול בן 8 ימים ברוטו ביער השחור. מקווה שיעזרו למישהו כמו שנעזרתי בקבוצה המדהימה הזו.
הרכב: 2 הורים, בן 13.5, בן כמעט 10 ובת 6.5.
נחיתה והמראה חזור מציריך עם Swiss.
את הטיול התחלתי לתכנן באוגוסט 2023. לקח לי כמה חודשים להתאפס מה אני רוצה, לחקור היכן לנחות ולהזמין רכב.
בסופ״ש של 6 באוקטובר החלטתי שביום שבת בבוקר אקום מוקדם כהרגלי ואשב בצורה שקטה להזמין כרטיסים, אחרי שהתאפסתי על הטיסות שרציתי ועל הרכב שרצינו להזמין. קמתי בשבת של השביעי באוקטובר, הכנתי קפה, פתחתי מחשב והשאר היסטוריה.
חצי שנה שבה היינו משפחת מילואימניק לא אפשרה לי לחזור לזה שוב. כשבעלי השתחרר באמצע מרץ החלטנו יחד שאין זמן נכון יותר מלעשות את הטיול הראשון שלנו כמשפחה מאשר עכשיו. הזמן הנכון להתגבש שוב כמשפחה, לחוות את החיים אחרי תקופה מורכבת.
הטיסה היתה טיסה ערב – המראנו אחרי עיכוב של חצי שעה ב18.45 ונחתנו ב22.30. ישנו לילה במלון ibis בתוך שדה התעופה. מרחק של שתי תחנות טראם. נוח בטירוף. לקחנו 2 חדרים. המלון נקי, נעים, יש מיזוג. חדר קטן מאד אבל לא צריך יותר מזה.
בבוקר קמנו ולקחנו רכב מאלמו בשדה.
*אם יש משהו שאני לוקחת איתי זה לסגור ישירות דרך ספק בכל מה שנוגע לטיסה ורכב.* כל מיני ענייניים שנתקלנו בהם (יש לנו סיפור גדול עם הרכב שעדיין לא הסתיים) וכולם היו מטופלים טוב יותר אם זה היה ישירות.
את הטיסה סגרתי דרך ספק צד שלישי וכך גם הרכב. הצעתי לכם – ישירות דרך הספק גם אם זה עוד קצת כסף.
בחזור ישנו באותו מלון. שוב, נוחות וקרבה. החזרנו את הרכב וחזרנו למלון בטראם. חסכנו עוד יום של השכרה ותשלום על חניה במלון.
*תאכלו לפני שאתם מגיעים בערב האחרון לשדה. האוכל בשדה יקר בטירוף.* לא היינו מספיק חכמים ושילמנו הרבה על ארוחה פשוטה.
בכל ערב ישבנו על תכנון היום הבא. התחשבנו בכוחות שיש לנו, במזג אוויר ובמה מתחשק לנו.
בכל ערב/בוקר שיתפנו את הילדים מה הולך לקרות. מצאנו שזה הרבה יותר קל להם. ביחד עם זה הסברנו על אפשרויות ביטול שונות, חלופות … דאגנו שיהיו שותפים כמה שניתן. זה הקל על היום ועל ההתנהלות בו.
לו״ז היער השחור. מזכירה שנחתנו בשני בלילה בציריך.
יום 1
נסיעה למפלי הריין ישירות משדה התעופה. היה עיכוב עם הרכב והלו״ז היה אמור להיות מוקדם יותר אבל זרמנו. הגענו לחניה, ירדנו למטה. רכשנו כרטיס לשיט עם תרגום לעברית. עד תחילתו של השיט הסתובבנו והצטלמנו.
השיט היה מעולה. הסברים שעניינו גם את הילדים וגם את המבוגרים. התקרבנו למפלים, נרטבנו. השייט מאפשר לקלוט את עוצמת המפלים. בכלל, החלטנו לא לוותר על משהו כי הוא עולה כסף. בעיקר אם זה מעצים את המקום. כל הזמן הזכרנו לילדים שהם כנראה ישובו לפה עם הילדים שלהם אז צריך להכיל את החוויה.
טיילנו קצת על הטיילת, הילדים היו רעבים אז אכלנו בדוכן שנמצא בהמשך הטיילת כי התאים לילדים מבחינת האוכל. הכל מטוגן ובירה טובה. וקרה.
לא עלינו על הסלע המרכזי ולא הקפנו את האגם. הספיק לנו השיט והתמונות מרחוק.
מעבר לכביש נמצא פארק החבלים. הגדולים הלכו עם אבא שלהם ואני נשארתי עם הקטנה.
החוויה של הגדולים: בעלי והקטן יותר קצת חששו. עשו חלק מהאומגות ונהנו. בגדול נהנה יותר כי הוא חובב אקסטרים. הוא קצת התבאס שלא עשה את כל המסלול אבל חווה את האומגות ואת הטיפוס ונהנה מאד.
החוויה של הקטנה: שני מסלולים שיש בהם הכל מהכל. עשתה אותם פעמיים ואחד מהם עשתה שלוש פעמים. מאד נהנתה.
הצוות נחמד כל כך, שירותי ואדיב. יש להם סבלנות. מאד הערכתי אותם על זה. היה חם ולח אבל זה לא הפריע.
משם שמנו פעמינו לדירה ששכרנו… המלצות בהמשך.
התפעלנו מהדרך, מהיופי. זו הפעם הראשונה שחזינו בשטחים הירוקים העצומים שיהפכו להיות הנוף הרגיל שלנו בימים הקרובים. בדרך קצת הקראתי לילדים על היער השחור, חיות ומזג אוויר. התרגלנו לראשונה לריבים באוטו… לנסיעה שהיא קצת יותר מחצי שעה. הכנה לבאות….
בדרך, כשהתחיל להחשיך (זה קורה בתשע וחצי בערב) התחיל גשם חזק. חוויה לא פשוטה בכבישים העקלקלים של גרמניה אבל צלחנו גם את זה.
טיפים:
1. בכל יום היתה ברכב מזוודה ובה בגדי החלפה, נעליים נוספות, מגבות ובגדי ים. על כל מקרה שלא יהיה. לא אנחנו סוחבים. ככה אפשר להירטב, אם מתלכלכים זה לא עוצר את היום כי הדירה רחוקה ואם רוצים לעצור ולהירטב אז זה אפשרי.
2. אוכל ביער השחור – נושא כאוב מבחינתי. אנחנו משפחה של פודיז, אוהבים אוכל טוב, אוהבים לנסות ואוכלים בגדול הכל.
אין ביער השחור קולינריה. אם מוצאים מקום זה בדרך כלל ג'אנק, איטלקי ולא הכי טעים שיש. היקר יותר אולי שווה יותר אבל עם 5 פיות שאוכלים לא מעט – זה כבר יוצא יקר ולא משתלם. לא לצפות. להבין שאוכלים יותר ג'אנק ולא לחכות לאוכל. רעבים? תעצרו איפה שיש ולאכול. בעיקר כדי לשבוע ולהמשיך. נושא האוכל היה מחדל בעינינו למרות שהיינו מוכנים מראש.
3. שוב אוכל – מפארק החבלים שמנו וייז לדירה ששכרנו. מיקומה בכפר נידח. אני ממש הרגשתי בכפר של הדרדסים. בין הרים, במקום שקט להפליא (המלצות בהמשך). בוויז שמנו גם חיפוש לסופר לידל שאני מכירה ועצרנו לעשות קניות.
קנינו לחם, ירקות, פירות, מים, חטיפים, ביצים, ממרחים ועוד. באנו לדירה מוכנים. בכל בוקר הכנו צידה לדרך שכללה כריכים מגוונים, זיתים, פירות וירקות. כמובן שקנינו חטיפים מקומיים. זה החזיק אותנו לפחות עד אחהצ שבה השתדלנו לאכול ארוחה חמה כלשהי… זה טיפ חשוב מאד בעיניי. יש בזה גם משהו נחמד לעצור בסופר מקומי … לפחות בעינינו.
4. מים – אפשר למלא מים בגרמניה בכל ברז. כך עשינו. קנינו 2 בקבוקים ומילאנו כל פעם. המים בברזים קפואים, טעימים ונקיים. ביררנו לפני. זה יחסוך כסף, זמן ונמצא בכל מקום. כל ערב מילאנו והקפאנו במקרר.
5. עשינו מכל סוג אטרקציה ניסיון אחד. כלומר, היינו בפארק חבלים אחד ולא הלכנו לאחרים. כך גם עם מגלשות ההרים. היה לנו רק שבוע ורצינו להספיק דברים אחרים. אני שמחה שעשינו את זה. כך יצא לנו לחוות יותר.
6. תכננו מראש אילו מהאטרקציות נרצה לעשות. איזה פארק חבלים, אילו מגלשות וכדומה… אנחנו לא מהמתכננים ויותר בקטע של לזרום אבל יש דברים שחייב.
7. בכל יום יצא שעשינו שתיים עד שלוש אטרקציות. כדי להינות מכל דבר כמו שצריך, כדי לא להיות בלחץ ובעיקר כדי לא להיות מוצפים. לא מספיקים הכל אבל בוחרים את הדברים המעניינים.
היער השחור – יום שני:
קמנו בבוקר והכנו כריכים… יצאנו לכיוון מפלי טרייברג. שימו לב בוויז לשים למפלי טרייברג מתוך העיירה ולא בחניון העליון.
החניון העליון הוא תחילת המסלול לירידה למפלים. לא מסלול מעגלי.
חנינו ליד הכניסה במקום מורשה. ברכב השכור אמור להיות מעין שלט קטן שבו שעון עם מחוגים. עליכם לשים את השעון הזה במקום שרואים אותו ברכב עם השעה שבה חניתם. החנייה היא לזמן מוגבל (בדרך כלל שעתיים) על פי השילוט.
התחלנו לעלות למפלים. בחרנו במסלול הקצר והקליל. הצטלמנו ונהנינו מהירוק והריח הטוב. חשוב לי להגיד – אחרי מפלי הריין כל מפל שראינו פחות הרשים. הכניסה למפלי טרייברג כלולה בכרטיס השחור.
חצינו את הכביש למוזיאון היער השחור (כלול בכרטיס השחור גם כן). מוזיאון פשוט, אולי פחות מרשים אבל באמת שהילדים נהנינו וגם אנחנו. לראות איך חיו פעם.
חצינו את הכביש למן סמטה קטנה שבצידה בית שכולו שעוני קוקיה ועבודות עץ. זוהי חנות ענקית לעבודות עץ. לא נכנסנו אבל הצטלמנו. זה היה מרשים.
מעבר לכביש חנות של רשת ״1000 השעונים״ שתראו אותה כמעט בכל מקום. המיצג על החנות מהנה מאד – דובים שעולים ויורדים. מבדר.
נסיעה של 45 דקות והגענו לקניון רוואנה. חנינו בחניון העליון וירדנו ברגל לכיוון המלונות, מילאנו מים והתחלנו את המסלול.
מדובר במסלול מקסים מלא במפלי מים קטנים, גשרים, הרבה ירוק ואוויר נקי ונעים. טיפסנו עד כמעט סוף המסלול וכשהרגשנו שמספיק ירדנו.
דמיינו יחד פיות וגמדים (זה מתבקש ממש), הקשבנו למים והילדים בנו עמוד ענן מאבנים…. מסלול נחמד, רובו בעליה אבל לגמרי לא קשה.
גם החלק של המלונות מקסים. שעון קוקיה גדול, מקום למלא מים ובעיקר – חנות הזכוכית שבה ניתן לראות אמן זכוכית יותר בלייב. מקסים.
משם, פחות מרבע שעה נסיעה הגענו לאגם טיטיזי. הגענו בסביבות ארבע וחצי. הסיבה שאני מציינת את זה כי בשעה 18.00 אגם טיטיזי המתוייר פשוט נסגר. המסעדות, דוכני הגלידה והאטרקציות.
בכלל, לא עפתי על המקום כל כך. הגענו, התחלנו ללכת בטיילת וכשהבנו שהכל עומד להיסגר מיהרנו לשכור סירה חשמלית לשייט. זה היה כיף, זה נתן לנו הזדמנות להינות מהאגם, מהרוח הטובה, חוויה. המים קפואים ולכן לא שחינו….
כבר ציינתי – החלטנו לא לוותר על משהו בגלל העלות ולכן עשינו את השייט וזה היה לגמרי שווה את זה. שטנו עד למרכז האגם וחזור.
כשחזרנו כבר רוב דוכני הגלידה היו סגורים. מצאנו אחד והילדים ישבו ואכלו.
התכתבות מהירה עם המארחים שלנו הבהירה שאין הרבה מסעדות פתוחות. נכנסנו לאוטו והתחלנו לחזור.
ממש בסוף העליות מאגם טיטיזי מצאנו סופר שהתכוונו לעצור ולקנות בו סטייקים להכנה בבית ואז קלטנו מסעדה איטלקית פתוחה. אכלנו בה. אוכל חביב – לא יותר מזה… אבל המקום היחיד שפתוח אז מן הסתם היה מלא. עברנו שם כמה פעמים לאחר מכן והיא היתה פתוחה גם בשעות מאוחרות יחסית.
טיפים:
1. לא פחדנו לסוע בחושך. ייאמר לזכותו של בעלי שנהג שהוא הבין את הדרכים באור יום ולא חשש מהנהיגה בחושך. ככה יכולנו למשוך את הימים עוד קצת.
2. הקפדנו מאד על חוקי הנהיגה. זה היה די קל כי יש הרבה הגיון. אין צורך להעלות מהירות כי נהנים מהדרך והנוף והכבישים לגמרי מותאמים לחוקי התנועה.
3. כבר אמרתי – רואים מקום לאכול ורעבים – תעצרו. סבירות נמוכה שתראו עוד מקום פתוח ומזמין בהמשך…
4. לא הרגשנו מחויבים לסיים מסלול כי התחלנו. ברגע שהבנו שמיצינו או שהילדים מיצו – הסתובבנו וחזרנו. חבל על ההנאה ועל הזמן… הכי חשוב להינות…
היום השלישי:
כפי שכבר אמרתי החלטנו לעשות מכל סוג אטרקציה משהו אחד. בעזרת חברה טובה שהיא מדריכת טיולים הבנתי שהמגלשות בטונדאו, למרות שהיו קרובות אלינו מאד, יהיו עם תור ארוך החלטנו לסוע למגלשות בגוטאך. האתר נפתח בעשר ולכן היה בוקר רגוע יותר.
הכנו אוכל לדרך, הערנו את הילדים מאוחר ויצאנו לדרך. נסיעה של שעה מהדירה שלנו.
הנוף התחלף בנוף כפרי יותר, ירוק יותר ורגוע יותר. הנסיעה היתה לא פחות מהנה מהאטרקציה עצמה.
הגענו ב10.20. רכשתי כרטיס קבוצתי: חסכתי יורו על כל כרטיס וכל אחד מאיתנו קיבל 3 כרטיסים.
לסבב הראשון עלינו כשהקטנה עם בעלי, שני הבנים יחד ואני לבד. זה איפשר לי להינות מהנוף, מהשקט וגם חוויה עבור עצמי. אחרי זה התחלפנו. בפעם השלישית הם עלו בלעדיי ואני עמדתי בסוף המסלול מעל גשר קטן וצילמתי.
את שני הסבבים הראשונים עלינו בקלות כי לא היה תור. כדי להעצים את החוויה – אחרי הסיבוב השני עצרנו לאכול גלידה ולהינות קצת מהחוויה עצמה. ב11.15 כבר היה תור אבל זה התקדם במהירות.
כל הילדים נהנו מהחוויה, אנחנו מהנוף.
כמה טיפים:
1. העובדים פחות נחמדים שם. לא יודעת למה – זה לא היה ספציפית אלינו. פשוט נראה לי שקצת נמאס שם. לא לקחת אישית.
2. הוראות הבטיחות רשומות בעברית. הקריאו לילדים ועיברו עליהן כי מבחינת האתר הכל עליכם. אף אחד לא מדריך, לא אומר מה כן ולא. תהיו אחראים אתם על הילדים ועליכם.
3. אסור לעלות עם טלפון. אני לא צילמתי אבל הבן שלי כן. לא ידעתי… אחלה סרטון יצא לו אבל חבל על הטלפון אם היה קורה משהו.
4. שימו לב לא לעלות עם דברים בכיסים.
5. אם עליתם לבד – הרשו לעצמכם לשלוט על המהירות ולהאט מדי פעם כדי להנות מהנוף המהמם שנגלה לעיניכם. מותר גם לנו להנות קצת…
מרחק נסיעה של דקה משם נמצא פארק החושים.
החלטנו להיפגש עם זוג חברים שהיה באותו זמן גם באזור ולהם שני ילדים מאד קטנים. זו היתה האטרקציה המושלמת לחבר בינם לבין הגדולים שלנו.
בכניסה לפארק חולצים נעליים ומקבלים לוקר. מתחילים מסלול לא קצר אך מעגלי. אפשר לעשות אותה בשעה ואפשר בשלוש שעות. תלוי בכם. לאורך המסלול הולכים על דשא, בבוץ, על אבנים ועל חול. המסלול קליל, מוצל ברובו. בדרך עוצרים בכל מיני תחנות בהם משתמשים בחוש המישוש, הריח וגם הראיה. כמה פשוט – ככה מהנה. הילדים זוכרים את החלק הזה מאד. בייחוד האמצעי שלנו שעברו כלמצב שנוגע בלחוש הוא מהנה.
הילדים נהנו בבוץ, נהנו מגילויים חדשים. ואנחנו טיילנו במסלול עם נוף מגלויה. בתום המסלול הילדים התגלגלו בדשא ואנחנו שתינו בירה קרה.
טיפים:
1. מי שהחיכה על אבנים או אספלט לא נעימה לו ( כמוני) קחו נעליים איתכם. כפכפים, סנדלים – מה שתרצו. לא חייב לחוש עם הילדים הכל.
2. קחו מים. זה לא מסלול קצר וגם נשנוש אפשר לקחת בחשבון.
3. יש הרבה שבילים ביער השחור שזו מטרתם. גם אם הילדים גדולים – נסו אחד. החוויה מהנה וכיף לחזור להיות ילד…
4. ביציאה התייעצנו עם בעל המקום על מסעדה קרובה. הוא המליץ על יוונית בשם ״ אלכסנדרוס״ במרחק של 3 דקות נסיעה. לא היה זול אבל היה טעים, שירותי, אנשים אדיבים.
אחרי הארוחה נפרדנו מהחברים ואני הבטחתי לילדים הפתעה.
הגענו בשעה שש לפארק באדאפרדייס. מרחק 40 דקות נסיעה. הילדים לא ידעו לקראת מה הם באים והאמת שגם בעלי לא. רכשנו כרטיס לארבע שעות (זול יותר ב40 יורו) ונכנסנו. מראש הבאתי חטיפים ומים, דברים למקלחת.
העברנו שם שלוש וחצי שעות של הנאה צרופה. הילדים עלו וירדו, קפצו ושחו. על רב המגלשות כולם יכלים לעלות – גם הקטנה יותר. עשינו הכל כמעט ביחד. אבובים, מגלשת מיזרונים. הכל. חששתי שהזמן לא יספיק אבל זה בהחלט בהחלט מספיק. לא צריך יותר מזה. לא היו תורים בכלל כי רב האנשים מגיעים בבוקר והולכים בחמש. ולנו היה מושלם. חוויה.
אכלנו ארוחת ערב מזינה של נגאטס וצ׳יפס במקום ואפילו צ׳יפרו אותנו בנקניקיות טעימות.
בתשע וחצי נכנסנו למקלחות ובעשר יצאנו לדרך מקולחים. חצי שעה הביתה – וישר למיטות ולישון.
אין לי אף לא תמונה אחת מהפארק. שמנו הכל בתיק, לא חששנו שיקחו ופשוט נהנינו. לא צילמתי כלום. פשוט תצטרכו לסמוך עליי שהיה מעולה.
טיפים:
1. זוכרים את התיק המוכן למקלחת ועם בגדי ים? ככה תמיד אפשר לשנות לו״ז ולהתאים את אצלכם לאותו היום.
2. זו היתה הכנה מושלמת לרולנטיקה.
3. הגעה אחה"צ לפארק מאפשרת הנאה גדולה יותר כי אין תורים וזה ממש נחמד כשרואים את היער דרך החלונות (הכל שקוף) ולאט לאט יורד החושך.
4. הנהיגה חזור בחושך אז לקחת בחשבון.
5. אין כמו לחסוך 40 יורו
היום הרביעי:
זה היה היום שבו עברנו ללון בראסט – קרוב יותר לפארק אירופה ופארק רולנטיקה.
ערב קודם הכנו את המזוודות. מזוודה אחת כללה בתוכה את הבגדים לשינה ומקלחת כדי שיהיה זמין אם נגיע מאוחר באותו יום – החלטה שהתגלתה כמעולה.
השארנו את הדירה נקייה. כאות תודה הבאתי מראש מהארץ שקית מתנה ומספר חטיפים מלוחים ושוקולדים תוצרת ישראל כמתנה למארחים שלנו. השארתי להם את הממתקים עטופים בשקית עם פתק תודה כי באמת הגיע להם. בהמשך אכתוב המלצות.
נסענו מרחק של פחות מחצי שעה לפלדברג. שימו לב, בוויז לשים לרכבל ולא לעיר. הכניסה כלולה בכרטיס השחור ועלינו לפסגת ההר. הסברנו לילדים על אתר הסקי שניתן לראות, על האזור.
הגענו לפסגה והנשימה נעתקה מהיופי, מהשקט. יש ספסל שאפשר לשבת ויש מצלמה שמצלמת ולאחר מכן סורקים קוד וזה נשמר בטלפון כתמונה. הלכנו ברגל למגדלור, עלינו במעלית והתלהבנו מהנוף. הצטלמנו ולאחר מכן ירדנו למטה ואכלנו בשולחנות הפיקניק והערסלים המפוזרים על ההר.מהצד השני של הפסגה יש גלעד אבנים לזכר רמטכ״ל בצבא הגרמני ונוף של הצד השני. משגע כבר אמרתי?
ירדנו ברכבל ולאחר שיצאנו חצינו את הכביש והתחלנו את מסלול אנתוני התרנגול. רק ביציאה הבנו שדילגנו על התחנה הראשונה בה יכולנו לקחת את החוברת מתורגמת לעברית. אני הורדתי מראש את החוברת לטלפון. התחלנו במסלול. עצרנו בכל תחנה, שיחקנו את המשחק, זרמנו עם הדמיון. מסלול מקסים, מעניין, מצחיק. שוב, כמה פשוט ככה כיפי. אפילו הגדול שיתף פעולה ונהנה. המסלול יפה כל כך. מסביב שיחי אוכמניות שנהנינו לאכול מהם. פשוט כיף. וכמובן בסוף הגענו לאנתוני והצטלמנו איתו. נהנינו מאד.
שמתי וויז למקום הלינה החדש בראסט ובדרך ראינו שזה עובר בפלדברג. נסענו לרכבל בשאואיסלנד. איזו חוויה. גם נכלל בכרטיס השחור.
עלינו למעלה עם חטיפים. התפעמנו מהעצים הגבוהים, מהצמרות, מהנוף למטה ומהגובה. לא עשינו את המסלול למעלה והילדים שיחקו במגלשות שבפסגה, השתוללו. אנחנו נהנינו שוב מהנוף.
ירדנו למטה והנסיעה היתה מרגשת לא פחות.
אכלנו במסעדה קרובה ונסענו לראסט.
טיפים:
1. את הדברים של האוכל שנשארו מהדירה הקודמת לקחנו איתנו. מהארץ הבאנו צידנית גב ששימשה אותנו כל יום לשים בה אוכל למהלך היום ובה שמנו את הדברים שנשארו לנו. הבאנו כדי שלא נצטרך לקנות.
2. היתה לי רשימה של מקומות שלא הוכנסו בתוך התכנית המקורית בדיוק בשביל הפעמים שבהם עשינו מה שתכננו ונשאר זמן. בגלל שנסענו לשבעה ימים נטו הכל היה פחות או יותר מחושב. נשאר זמן? פתחנו את הרשימה וראינו מה יש בדרך ליעד הבא.
3. סחטנו את הימים עד תום – כך יצא שהגענו לראסט רק בתשע בערב. על הדירה בראסט ארשום בנפרד אבל זה לא היה מה שציפינו ולכן הבאסה היתה גדולה. הערב לא היה וואו בלשון המעטה והיה עוזר לי אם היינו מגיעים מוקדם יותר כדי שאוכל לראות את זה באור יום ופחות בעייפות. אבל הכל לטובה כי זה היה יום מעולה.
היום החמישי היה יום של פארק אירופה.
הדירה היתה מרחק של רבע שעה הליכה מהכניסה לפארק. הגענו ברבע לתשע אחרי שאכלנו במאפיה קטנה ליד הדירה. נכנסנו לפני הפתיחה הרשמית.
עם הכרטיס השחור נכנסנו ישר. לקחנו את הרכבת לסוף הפארק והתחלנו מספרד.
לא סימנו מתקנים מראש. פשוט התחלנו ללכת ממדינה למדינה. הניווט עם המפה והאפליקציה לא היה כזה קל- ואנחנו יודעים לנווט.
בסוף היום גיליתי שאפשר להפעיל ממש כמו גוגל מאפ באפליקצייה. תעשו את זה – זה מעולה.
פשוט הלכנו ונכנסנו לכל מתקן שעניין אותנו. נכנסנו כמעט לכל מתקן עד יוון. מהחלק של יוון התחלנו ללכת למתקנים ספציפיים. זה היה בשעה 16.00.
מהשעה 16.00 חיפשנו מתקנים שלא עשינו באפליקצייה והלכנו אליהם.
התור הכי ארוך שעמדנו בו היה במתקן האחרון שעשינו של ״ארתור״. התור היה של 25 דקות. זה היה יום שבת, הלחיצו אותי עם חופש גדול ביער השחור – אבל לא עמדנו כמעט בכלל בתור. יש מתקנים שהילדים עשו פעמיים. הם יעילים בצורה מפחידה.
כל המתקנים שווים אבל המתקן של ארתור מושקע כל כך. התלהבנו מאד.
אין ברירה אלא להתפצל לפעמים. יש לנו בן 13.5 שיכול לעשות הכל ושניים בני 6.5 ו-10 שזה יותר מורכב.
לא הבאנו אוכל – טעות גדולה. להביא אוכל ולסחוב ולאכול. בכל מתקן יש מקום לשים תיק וזה כל כך מסודר שזה לא להאמין.
להכין את הקטנים מראש לעובדה שלא מכניסים למתקנים מסוימים. כן להיעזר באפליקציה ומראש לא לגשת לאלה. זה לא הולך על פי גיל. זה לפי גובה. היעד 1.30 מטר- לא יתנו לעלות גם על 1.29. חוק זה חוק.
* מראש ויתרנו על מופעים. ראינו 3 מהאמצע אבל את המרשימים לא ראינו. העדפנו לעשות מתקנים.
* בתחזית אמרו 70% גשם. כמעט ביטלנו. בסוף הגשם התחיל לסירוגין בשעה 15.30 ולא הפריע לכלום. להיפך. היה כל כך חם וכל כך לח שזה אפילו הקל. הילדים היו בחלק מהזמן עם שכמיות גשם רק כדי שנמשיך להסתובב אבל לגמרי זה לא קלקל. איזה מזל המשכתי עם התכנית המקורית שלי.
לקראת הסגירה יצאנו מסוף הפארק, ישירות מספרד. הדירה היתה מרחק 3 דקות הליכה וזה היה מעולה. הלכנו ברגע לסופר לידל הקרוב ושוב הצטיידנו באוכל. אחרי הקניות נסענו למסעדה איטלקית טובה ולא יקרה יחסית במרכז ראסט. שם יש כמה מסעדות. המקום היחידי שראיתי מסעדות ועוד פתוחות אחרי השעה שמונה.
היה לנו יום מושלם בפארק אירופה. מושלם. מקום מסודר, יעיל ומאד מהנה.
היום האחרון שלנו:
קמנו בבוקר, התארגנו ועצרנו בסופר הקרוב כדי לקנות ממתקים לקחת איתנו לארץ.
לא קנינו מתנות או מזכרות ביער השחור – לא ראינו משהו שווה ואין כל כך הרבה ולכן אמרנו לילדים לבחור ממתקים שאין בארץ. הם בחרו שוקולדים וסוכריות.
אנחנו אוהבים לקנות בסופר מקומי ולכן קנינו גם גבינות ונקניקים שאין בארץ… הכל נשמר בצידנית עם קרח ואיתנו במטוס – לא מתקלקל.
מראסט נסענו לפארק הציפורים והקופים. מרחק שעה נסיעה. התגעגענו לנופים הירוקים של היער השחור.
הגענו ב10.20 – כניסה גם בכרטיס היער השחור. הספקנו לטייל מעט כי ב 11 מגיע מופע עופות דורסים.
זו הייתה חוויה מעולה. המופע יושקע, הציפורים ענקיות, חיות מולנו. כולנו התפעלנו.
מה שכן, לא היה צל והיה חם. הכינו את הילדים שההסברים בגרמנית בלבד אבל אנחנו הסברנו לילדים מה שידענו בעברית.
המשכנו לטייל בפארק. בשעה 12.00 הייתה האכלת קופים. נכנסים למתחם סגור ומאכילים את הקופים והטווסים החמודים. הילדים אהבו וגם אנחנו. אסור לגעת בקופים. שימו לב להוראות לפני הכניסה- הוא מסביר באנגלית ותסבירו לילדים. מאד חשוב.
נהנינו מאד.
המשכנו לטייל בפארק – היינו שם 3 שעות ויכולנו להיות יותר. היה נחמד מאד. נמצא גם באזור מבודד ויפה כל כך.
לאורך כל הפארק יש שולחנות ישיבה ואזורי צל. אפשר אפילו להדליק מנגל באיזורים מיועדים לכך. שירותים נקיים לאורך הפארק עם מים קרים להתרעננות.
משם המשכנו לגשר התלוי בטונדאו. חוויה. באמת.
הגשר מרשים מאד גם בלי לעלות עליו. יחד עם פחד הגבהים של בעלי עלינו עליו. איזה נוף, איזה יופי. זו הליכה לא קצרה.
המשכנו לטייל למפלים אבל לא ממש עד אליהם כי היינו עייפים והיה חם אבל הצלחנו להינות מהנוף והיופי. חזרנו גם מהגשר ואפילו עשינו סרטון יפה…
בדרך חזרה לציריך מצאנו מלון דרכים שישב מול אתר סקי מהמם. עצרנו מול הנוף לבירה אחרונה ועוגת היער השחור. זה היה סיום מעולה.
משם נסיעה של שעה וחצי לציריך לשדה התעופה.
לא עצרנו לאכול בדרך – טעות. כי בשדה יקר יותר.
ישנו במלון בשדה ובבוקר קמנו ויאללה הביתה…
הדירות שלנו:
הדירה הראשונה נמצאת בכפר קטן ושקט, בין הרים ירוקים ונוף משגע. מרחק עד שעה וחצי נסיעה מכל אטרקציה. זו היתה דירה מושלמת שהפכה את החוויה למעולה:
דירת שלושה חדרי שינה. כל חדר שינה ענקי עם מצעים נקיים וארונות. שירותים ומקלחת נקיים ומאובזרים. סלון גדול ומפנק עם אח ועצים. מטבח גדול ומאובזר בכלים, קופסאות פלסטיק לאוכל, תבלינים, חדר אוכל גדול ועתיק.
החניה נמצאת בכניסה ובעלי הדירה נחמדים כל כך. הכפר שקט ינעים. זו הדירה היחידה שצילמתי בה והיא היתה מושלמת.
הדירה השניה היתה בראסט.
אולי בגלל החוויה הטובה בדירה הראשונה והשוני הכל כך גדול התבאסתי עליה ממש.
זו דירת חדר אחד והכל נמצא באותו החדר ועבור משפחה זה בעיניי בעייתי. כשמישהו רוצה להירדם מוקדם זה בעייתי וכשמישהו מתעורר מוקדם זה בעייתי.
אי אפשר להתארגן בבוקר עם אוכל לפני היציאה כי זה יעיר את כולם ויסריח את הדירה.
הדירה היתה מאובזרת חלקית. לא היו מגבות. ביום השני ביקשתי וקיבלנו רק בערב.
הדירה נמצאת בבניין דירות שרב הדירות הן למטרת תיירות. לכן הבניין לא היה נעים ומזמין כל כך.
החניה הייתה מרחק שני רחובות משם- מאד בעייתי.
הדירה נמצאת בקומה שלישית בלי מעלית- מורכב עם מזוודות.
יתרונות:
1. מיקום מושלם. מרחק הליכה של רבע שעה מפארק אירופה לכניסה ובחזור 3 דקות.
2. יש ליד מאפיה מעולה וקרוב מאד לסופר.
3. יש מזגן נייד. אמנם מרעיש אבל לגמרי עושה את העבודה.
4. יש במרתף מכונת כביסה- את החומרים תביאו לבד. יש מתלה כביסה בחדר.
את הלילה הראשון והאחרון עשינו במלון ibis budget בשדה התעופה בציריך.
מיקום מושלם – שתי תחנות טראם מהטרמינל והתחנה נמצאת ממש מעבר לכביש. חדרים קטנים אך לגמרי מספיקים- למשפחה לקחנו שניים כשיש בהם מיטת קומותיים וזה מעולה.
יש מזגן והם עשו הכל כדי שנהיה קרובים אחד לשני.
מחוץ למלון יש מסעדה איטלקית נחמדה. יקרה בטירוף אבל נחמדה.
נוחות שיא מבחינת הרכב – לקחנו את זה בבוקר בהלוך ובחזור החזרנו לפני. עדיף כי חניה עולה 100 פרנק שוויצרי ללילה. הקרבה מושלמת.
צוות אדיב, אפשרות לכביסה וארוחת בוקר.
נעזרתי המון בקבוצות ושאלתי מלא שאלות. יש עוד מלא מקומות שלא ראינו ולא עשינו… חזרנו עם טעם של עוד.
טיול משפחתי ראשון… היה מעולה.
תהנו גם אתם.