טיול לואו קוסט רגוע עם הילדים ליער השחור | מסלול וטיפים של משפחת שטויסל

היער השחור מלא אטרקציות. בגדול, כולם, כל הישראלים כמעט, הולכים כמעט לכל אותם המקומות. המשתנה היחיד הוא מזג האוויר והזמן.
לכן מצאתי לנכון לתת מידע שיכול לעזור מההיבט התפעולי, עם ילדים קטנים בפרט, על מנת למצות וליהנות בצורה מיטבית מהטיול.
הטיול נעשה פעם ראשונה לתקופה ממושכת בחו"ל, בתקציב שאינו גבוה, חסכוני, במטרה לאסוף חוויות, להתגבש, וליהנות.
לגבי האמור בהמשך על ספקים / נותני שירות , הכל נכתב מחווייתי האישית, ועל כל אחד לבדוק את השירות אותו הוא אמור לקבל, ביחס לתנאים באותו הרגע ובמעמד העסקה.

יוני 2019, סה"כ 8 ימים, הורים, 2 ילדים 4.5+6.5.
יציאה מישראל ביום א 9.6.19 – חג שבועות. נחיתה בבאדן באדן, המראה מממינגן.

חשוב להבין מה המטרה בטיול ביער השחור. מדובר בתא שטח ענק ברוחב של עשרות קילומטרים ובאורך של יותר ממאה קילומטר.
בקלות אפשר להעביר נסיעות מיותרות בבילוי על ההגה בכבישים בגלל ספונטניות של הרגע, או לתכנן מעל המידה ולהיתקע בגלל מזג האוויר. אפשר גם להצטייד במשפחה המטיילת ולדלג בין האתרים בקצב מטורף, או להתמרח על כל אתר במשך יום שלם.
לכן, חשוב לדעת מהי המטרה- מנוחה והרגעות? חיבור למקום ולטבע? או מיצוי עד תום של האטרקציות והאפשרויות אין קץ שהיער מציע?
אם-כן יש לקחת בחשבון מרחקים ונסיעות, שעות פעילות של אטרקציות ומידת העניין, והכל בחסות מזג האוויר…

למי שלא יודע, הכרטיס השחור זהו כרטיס שניתן בעלות סמלית וכולל שלל אטרקציות ששוויים הכספי ניכר בתכנון- כאשר שוב, נשאלת השאלה- האם האטרקציות שבו מעניינות? (רשימת אטרקציות זמינה באתר ובחיפוש ברשת).
אם-כן, חשוב לשים לב – הכרטיס ניתן לניצול רק למשך 3 ימים-לא ברצף, המרחקים יכולים להיות רבים- ועל כן חשוב לדעת לתכנן את האטרקציות גם לפי המרחק.
מאידך, יש את הכרטיס האדום – זהו כרטיס שמקבלים במקומות הלינה שבהסדר- וכולל המון אטרקציות.
לפני הטיול גם לנו עמדה הדילמה – האם יש צורך בכרטיס שחור או האדום מספיק?- לנו האדום הספיק לחלוטין.
כדאי לעשות את החישוב הבא שבמידה ומדובר במשפחה בת 5 נפשות ומעוניינים לבקר בפארק אירופה – אין ויכוח וכדאי לקנות את הכרטיס המיוחל. אם מדובר במשפחה בת 4 נפשות או משפחה עם ילדים קטנים (מתחת גיל 6), כדאי לשקול ולחשב לפי נקודות העניין ועלותן במהלך הטיול ולהחליט. כדאי לשים לב לגילאי הילדים – שכן יש אטרקציות שילדים מתחת גילאים מסוימים משלמים פחות או לא משלמים כלל ! – החיסכון משמעותי.

לגבי התנהלות עם ילדים

אם יש ילדים קטנים (מתחת 6), בגרמניה כמו בגרמניה, כדאי מאוד לקבוע סדר וחוקים ברורים לנסיעה.
נכתב רבות על ידי אנשים כיצד להתארגן לטיול עם ילדים, ולגבי טיול בגרמניה – לגבי האופי והתרבות הגרמנית והשונות שלה מאיתנו, ועל כן אחסוך מעצמי ומהקורא את ההתעכבות על פרטים חשובים אלו.

טיסות לואו-קוסט (חסך):

טיסה עם ריינאייר – חברת תעופה המפעילה טיסות חסך מהגדולות בעולם (אם לא הגדולה ביותר).
מעבר למחירים נוחים וזולים מציעה החברה בתוספת תשלום חבילת פריוריטי שמתאימה למשפחה עם הרחבת מטען – שמספיקה ביותר.
כרטיס הפריוריטי איפשר לכל נוסע להביא 10 קילו מעבר לכבודת היד הבסיסית בעליה למטוס, ועוד 2 מזוודות של 20 קילו -סה"כ 80 קילו. בוסטרים / מושבי בטיחות לילדים – נשלחים ללא בעיה כמטען חריג וללא תוספת תשלום.

חווית הטיסה עם ריינאייר מעל ומעבר למצופה, טיסה מאוד נעימה ונוחה, לא יורדת באיכותה מטיסה בחברה סדירה.
על מנת להמשיך, בואו נבין את המונח איכות: לכל אחד יש את מדדי האיכות שלו, זה לא דבר נתפס וברור, מה שאיכותי לאחד לא איכותי לאחר. הדבר היחיד שחיפשתי הוא כלי להגיע איתו ממקום למקום. איכות השירות הזה היא מעולה בריינאייר ביחס למוצר.
אם אתם מחפשים אוכל טוב בטיסה עם צ'ופרים, דיילות שיחייכו אליכם כל הדרך וישאלו כל רבע שעה אם הכל בסדר ויגישו לכם ארוחה או פינוקים- זאת לא הכתובת וזה לא המוצר שתקבלו, אתם פשוט לא במקום הנכון, אז תתקדמו כמה פסקאות קדימה ותחסכו לכם זמן קריאה וחפירה.

מדובר בסוג של "אוטובוס מעופף": המטוסים נוחים, קטנים, מושבים ללא אפשרות השכבה, מושב לא מרופד בכבדות כמו בחברות התעופה הסדירות, אבל נוח, נקי ומסודר, לא צפוף עם מרווח לרגליים ולרוחב, מספיק לאדם הממוצע בגובה מטר שמונים. בהחלט מספיק לטיסה של 4 שעות. הנחיתה לשני הכיוונים בוצעה מוקדם מהצפוי , המריאו בזמן (!) ובכל מזג אויר (חזרה לארץ המראה בערפל מוחלט וגשם).
שימו לב, שבאוויר, הכל לואו קוסט, ככה שאפילו לא תקבלו כוס מים בחינם – נא להיערך בהתאם (!), אבל, בהלוך ובחזור איפשרו להעלות בקבוק של ליטר וחצי -ואפשר להביא אוכל וחטיפים, ככה שלא היה חסר כלום.
ריינאייר ממריאה ונוחתת בגרמניה בבסיסים צבאיים ישנים- למי שיש בעיה מוסרית- כדאי להמנע, אבל סה"כ הכל מחודש, מתוקתק, מאורגן, מסודר ונקי.

"ילדים קטנים – טרמינל קטן"
הטיסות במסלול

המראה מטרמינל 1 בנתב"ג (כן, זה הטרמינל הכי גדול שפגשנו בטיול הזה), נחיתה בבאדן באדן, המראה מממינגן לטרמינל 3.
העקרון המנחה אותי עם ילדים הוא: באתי עליתי טסתי.
אחד היתרונות של הטיסה עם ריינאייר זה טיסה משדות שהם קטנים. אין ריצות לשערים, חיפושים אחרי דלפקים או מסועי מזוודות. הכל קטן, נגיש, הליכה של מספר מאות מטרים בודדים מדלת המטוס ועד ליציאה מהנמל.
.


מסלול הטיול

בערך ב17:30 שעון מקומי, נחיתה בבאדן באדן וקבלת רכב בדלפק של סיקסט, שהוזמן לאחר התעמקויות של השוואות מול אתרים שונים ועם אפשרויות לבודד ביטוחים מהשכרה, דבר שיצא הכי שווה ונוח. הרכב הוזמן 3 חודשים מראש מיד לאחר הזמנת הכרטיסים.
מסיפורים של אחרים- לא כדאי להתעכב עם זה. סיקסט זאת חברה גרמנית, מיוצגת ע"י חב' שלמה בארץ, דרכם בוצעה העסקה.

התכנון היה לעשות טיולי כוכב מטודנאו. בעקבות המלצות עקב המרחק מהשדה בבאדן באדן, והחשיכה, הוזמן מלון נובוטל בפרייבורג – מלון מעולה של רשת אקור עם ארוחת בוקר מעולה, היתה חוויה משמעותית לפתיחת הטיול. אחד היתרונות שלו שהוא צמוד לתחנות הרכבת במיקום מאוד מרכזי, עם חניון מסודר, יש אומרים שיש במלון גם בריכה טובה אבל לא התעמקתי בנושא מאחר וההגעה הייתה בשעות הערב המאוחרות…

"איך יכול להיות שבקושי יש חגים בגרמניה ודווקא כשאני מגיע אני נופל על חג שהכל סגור?? " – שאלתי את עצמי בתמימות, "כאילו בגלל זה קניתי כרטיס במחיר רצפה"- עניתי לעצמי באסרטיביות. אז השוס, שהמקום היחיד שהיה פתוח בעיר הוא אזור התחנה המרכזית שיש בו סופר טיפה יקר (היחיד בעיר שהיה פתוח) ואוכל של תחנה מרכזית- מאפיות, אוכל אסייתי וכו', וכמובן- ה"מ" המושיע – מקדונלדס !!

אוכל וכו'

כמה מילים לגבי אוכל עם ילדים: חוץ ממקדונלדס- שרוב הילדים אוהבים, ילדים אוהבים דברים פשוטים וזולים- פסטה, שניצל עוף (וחשוב לשים לב בגרמניה כשמזמינים שהשניצל לילדים עשוי מעוף אחרת נראה לי שלא יהיו קליינטים), מאפים, כמובן סוכרים על כל צורותיהם השונות- ואם שוקולד- בכלל יעופו עליכם.
גרמניה זאת מדינה שכל הדברים האלה נגישים בהישג יד, מאפים ומתוקים – קיימים לרוב וברמה מאוד גבוהה. כל מקום שבו היינו כמעט לא היתה בעיה למצוא את מבוקשנו, כל מקום שמכבד את עצמו ידאג למנת ילדים- בד"כ מורכבת על בסיס פסטה- רק שבד"כ זאת אותה מנת מבוגרים תוגש בהפרש זעום של 2 יורו בערך – ככה שאפשר להזמין כבר מנה גדולה ולחלוק.
אם לוקחים בית דירות, אפשר בהחלט לאכול ארוחה אחת עיקרית אחת ביום בחוץ ולהסתדר עם נשנושים של בין הארוחות- עוגה / גלידה / חטיפים וכו.

למבוגרים – אם אתם נמנעים מבשר – יש מגוון גדול בד"כ של סלטים מאוד טובים במסעדות. לדוגמא, גם במסעדה בפארק אירופה -שזה סוג של מזנון מהיר- האוכל ברמה גבוהה יחסית למסעדת פארקים בישראל- ויש שם סלטים שלא יביישו אף מסעדה בישראל. פיצות, פסטות, קיימות בשפע, בכל מקום כמעט יש בשר, לא בכל מקום יש בשר שהוא לא חזיר, אבל ברוב המקומות קיים המבחר.
בטודנאו יש את בלה איטליה, כפי שדובר עליהם רבות- מקום מעולה, אוכל טוב, מקבלים ילדים בברכה, יש להם סבלנות וסובלנות כלפי תיירים "שנפלו להם מהשמיים" ומתאימים כל מנה לפי הצורך. בפארקים הגדולים – קיימות מסעדות, ואם אתם עם ילדים רעבים, עשו לעצמכם טובה- תאכלו שם.

ביום השני

לאחר הלינה במלון – יצאנו לטיול בפרייבורג – שהיתה כולה סגורה וחוץ משתי מאפיות שהיה אפשר לספור ברחובות הראשיים פתוחות הכל היה סגור. אבל מה שהיה פתוח היה ממש מעולה.

מזג האוויר

לאחר שמיצינו את העיר העתיקה והריקה – שמנו פעמינו לכיוון רכבל שאואינסלנד. התחיל גשם אבל הרכבל היה פתוח- רוב הדברים פתוחים בגשם. באתר יש מצלמות שמאפשרות לראות את הפסגה שנראתה מאוד מעורפלת אז ויתרנו.
אם כבר הוזכר מזג האוויר- במשך 5 ימים מתוך 8 ימי השהייה ירד גשם. הגשם יכול להיות בתצורה של טפטופים נעימים ויכול להיות בצורה כבדה יותר. המצב יכול להשתנות לפעמים בדקות, וחשוב לדעת להתאים את עצמך למזג האויר ולדעת שהוא יכול להשתנות בהתאם ואם יש טפטוף הוא לא מבשר תמיד על ההמשך, ויש לדעת לתמרן לפי מזג האויר בהתאם. אחד הדברים שיכולים להועיל זה מעילי גשם חד פעמיים שעולים 2 גרוש וחצי באיביי ומגיעים בחבילות של עשיריות, לא שוקלים ולא תופסים מקום.

ממועד החזרה וכתיבת מאמר זה ועד לפרסומו חלף יותר מכחודש. במהלך הזמן, התחלף החודש מיוני ליולי ועם ההתחלפות בחודש חלה התחממות ניכרת במזג האוויר- התהפכות ממשית בתנאי מזג האוויר- כנראה תופעה של השנים האחרונות- בתחילת יולי גל חום באירופה.
אירופה מתחממת. כשחם בצורה דרסטית- חמסין- שהאירופאים לא בנויים לזה, ולא ערוכים לזה, אין מזגנים בכל מקום, והשהות על פניה לא עושה רושם מזמין.

אז המשכנו לטודנאו למיכאלה– דרך המלצה של חבר יקר שמכיר את היער לא מאתמול…
סה"כ אחלה דירות, מאובזרות, מתוחזקות מעולה, ממוקמות מעולה, עם בריכה בבניין הראשי. למען האמת, לפי הבנתי, רוב הישראלים פוקדים את היער השחור בעונה החלשה שלו, עיקר הפעילות של המקום היא דווקא בחורף המתבסס על גולשי הסקי. אחד הדברים שהיה חשוב לנו זה הכרטיס האדום שמקבלים שם.

לאחר שהתמקמנו נסענו למגלשות טודנאו. מדובר בעליה של בערך רבע שעה בסקיליפט (רכבל ישיבה פתוח- לא מומלץ למי שחושש כי העליה באתר זה ספציפית ארוכה יחסית) על מנת לרדת ברכבת הרים מטורפת. לא מומלץ למי שמפחד מגבהים, רכבלים, או מהירות טיפה גבוהה בכלי פתוח. אם כבר עליתם – אתם יורדים ברכבת, עשו לעצמכם טובה, תהיו זהירים: לאט = מסוכן, ואם כבר אז לא להאט מידי, כדי שלא יכנסו בכם.
אין שעה שבה ניתן להצביע על עומס אנשים נמוך באתר, וגם אם יש עומס זה רץ. בכל מקרה, מנסיון ומקריאה בפורומים- אין לזה חוקיות, לרוב יהיה סביבכם איזה ישראלי במקום…

ביום שלישי נסענו לפלדברג.

לגילאים קטנים יחסית כמו שלנו, זה אחלה מקום. הפאנדורנה, פארק חבלים מקורה, לדעתי יותר מתאים למבוגרים או בני נוער מאשר לילדים. אז שילמנו תוספת קטנה, אחרי שהבנו שהחבלים לא בשבילם, והילדים הלכו לטרמפולינות במקום- שזה גם אחלה אטרקציה.
במקום יש גם טיול על פוני במתחם סגור ונעים – כשהגענו מוקדם יחסית היה תור. בכל מקרה ויתרנו, אבל זאת חוויה ממש נחמדה לפעוטות למי שבקטע…
כדאי לשתי האטרקציות להגיע מוקדם ככל היותר לפתיחת המקום.
לאחר מכן עלינו לרכבל שעולה גבוה יחסית (רצ"ב תמונה). היה קר מאוד למעלה. הפתעה- שלג!!!  . הילדים מתים על שלג… הרי בארץ ישראל אין כמו גבעת שלג נמסה לאיטה ב30 מעלות חום במגרש החניה של מרכז מסחרי באי שם פינת איפשהו שהובאה על משאית ומושחרת מכתמי חניון ובוץ מג'יפה מקומית ישראלית… בגרמניה- שלג אמיתי – לא תופס בקור אמיתי, אז הירידה למטה היתה מהירה מהצפוי…
במקום יש מלון למשפחות, ולמלון צמודה מסעדה שתאימה במנותיה גם לילדים – כמובן כל מה שהולך עם צ'יפס…
בפלדברג חונים במבנה מקורה ומסודר בעלות סמלית. בכלל חניות ביער- בכל היער כמעט בכל מקום תיירותי ממוסחר עם אטרקציות מרובות, או עירוני, יש לשלם חניה. בד"כ 2 יורו לשעה או משהו כזה… (גם במלון בפרייבורג החניה ללילה עלתה 10 יורו).

יום רביעי- פארק שטיינוואסן.

מקום מאוד מומלץ עם ילדים קטנים. יש מגוון של מתקני שעשועים גם לפעוטות וגם לגדולים יותר, מרכבות הרים פתוחות בטבע ורכבות הרים סגורות במבנה שהן חשמליות לחלוטין- שגם ילדים בני 6 יכולים לתמרן עליהן לבד אם לא פוחדים מחושך. בפארק ישנו גשר תלוי ובעלי חיים שמשוטטים חופשי, מקום להעביר לפחות חצי יום בכיף ! מומלץ לא ללכת אחרי פארק אירופה כי כל הקסם של המקום לא יעבוד… שוב, אותו עקרון- יש סקיליפט בעליה למעלה- שוב, לא מומלץ לבעלי פחד גבהים…., בעליה למעלה ובירידה למטה ניתן לראות עופרים ובעלי חיים דומים אחרים.
אם עליתם ברכבל- ניתן לרדת ברגל בשביל או לעשות בקוגן. בקוגן זה ספורט אתגרי בו יורדים במגלשה שמחליקה בתעלה ושאינה רתומה לדבר. ספורט אתגרי לכל דבר מסוכן מאוד למי שלא מוכן לנזקים גופניים או מנוסה בזה. בכניסה מחלקים טופס שהשימוש הוא באחריות הגולש בלבד. ראו הוזהרתם, שימו לב!

קצת על ניווט ביער

מומלץ מאוד לקחת רכב עם מכשיר ניווט מובנה – מאוד נוח וקל, נוכח הנסיעה המסובכת. יש כבישים שבארץ לא הייתם נוסעים עליהם על 40 ושם הם מיועדים ל100 קמ"ש – מאוד לא מומלץ – על גבול הבלתי אפשרי. בשטחי עיירות המכסימום הוא 30 קמ"ש והמהירות יכולה להשתנות בטווחים של עשרות מטרים מ70 ל30 קמ"ש. חשוב להיות עירני… מאוד נוח מערכת ניווט ברורה ברכב עם מפות ומגבלות המהירות בכל כביש. כדאי שהיושב ליד הנהג ישים לב לשינויי המהירות לפי השלטים ולפי המפות.

מעבר לכך חשוב לדעת לנהל מערכת יחסים עם מערכת הניווט בצורה אופטימאלית, כמו עם ילד שמנסה את אמונך. חשוב שהמערכת תתריע על מקומות בהם יש עבודות בכביש. והיו המון מקומות עם עבודות בכביש. אבל הגרמנים עושים הכל מאורגן ומדוייק וזה ממש לא נורא, אלא אם כן אתה לא מצליח להבין מה קורה. אם אתה לא מבין ואתה מסתבך אז ה"עונש" נע בין עוד כמה קילומטרים של נסיעה עד 30-40 קילומטרים והשד יודע כמה … למשל, בעיירה טודנאו היו עבודות, בכל המערכות ניווט היה רשום שיש לעשות סיבוב של 30 קילומטרים במקום נסיעה של 5 קילומטר עד למקום הלינה.

אם מבינים את המערכות ואת הדרכים- אפשר לסכם ב5 קילומטר את הנסיעה. המקומיים מאוד נחמדים ונכונים לעזור. במקרה אחר, בנסיעה לשלוכזי היו עבודות- ובגלל שסחבק לא ידע לקרוא את המפות כמו שצריך, נוספו לו עוד כמה קילומטרים לנסיעה (יכול להיות אפילו שזה היה יותר מ10 קילומטרים- אבל הנסיעה בוצעה במחשבה שאנחנו נהנים מהכל ומה שיוצא- אני מרוצה! ). לכן, חשוב לשים לב, ולפעמים גם לתת אמון במערכת הניווט.
בנהיגה ביער, כדאי מאוד שהנהג יתרכז בנהיגה וזה שלידו יעזור לו לנווט, ולכן חשוב גם לדאוג למנוע הסחות עת מהמושבים האחוריים ולקבוע נהלים וחוקים להתנהגות בנסיעה אם יש ילדים שדורשים צומי.

ניווט עם גוגל: ביציאה מפארק שטיינוואסן חיפשנו מסעדה- מצאנו המלצה בגוגל למקום מסויים. ניווטנו לכתובת הרשומה עם המכשיר ניווט ברכב- הגענו לפאתי פרייבורג לכתובת של שום מקום ! -קרחת יער ליד שכונת וילות- זאת הפעם היחידה והאחרונה שהתשמשנו בשירותיו של אדון גוגל. כך מצאנו את עצמינו שוב בפרייבורג, רק שהפעם זכינו לראות את העיר בפעולה. עיר לא נחמדה במיוחד, אין בה יותר מידי קסם, נכון שהיא עיר תיירותית מאוד יפה בגלל המיקום שלה – כן, בגלל המבנים שלה – כן, וכן, מלאה מהגרים, בקלות אפשר לומר שנתקלנו ביותר מהגרים מגרמנים מקומיים, חלקם לא דוברים אנגלית אלא רק גרמנית.

המודעות לאקולוגיה ואיכות הסביבה בגרמניה גבוהה (מאוד). ליד הקתדרלה יש פסל של אמנות מחומרים ממוחזרים – פלסטיקים, מתכות, בקבוקים- דבר שבארץ יש מודעות אליו, אבל נמוכה יחסית לגרמניה- הם ממחזרים הכל, מפרידים הכל, מתכות, פלסטיק, בקבוקים, אורגאני- נראה שזה הספורט הלאומי שלהם- רק תן להם ותראה את הסלקציה ואיך הם שומרים על הטבע והסביבה והחיים (וכל הזמן עובר לך בראש, כנצר לעדה, "הם אלופים בהפרדות וסלקציה, והם כ"כ נחמדים ופסטורליים, ולך תבין איך התנהגו כמו שהתנהגו במלחמת העולם השניה.."), חשוב להפריד, ובשהייתכם תתבקשו להפריד פסולת.

יום חמישי- אגם טיטיזי.

בוקר מעונן, החלטנו יום סבבה רגוע. נוסעים לטיטיזי. תודה, תודה למזג האויר, שהיה היום הכי יפה בטיול, תודה לעולם שהמקום הזה קיים. אחד המקומות הרגועים והמרגיעים. הגרמנים מתגאים בהדרכה המושמעת במהלך השייט באגם טיטיזי, שבמחקר מ1983 שהוכיח שאנשים באים לשם חולים ונרפאים. מאוד יכול להיות. זה מקום רגוע מאוד. למי שיש כרטיס אדום – יכול לקבל שיט תיירים בחינם.

מי שרוצה יכול לשכור סירת מנוע חשמלית (לא סירת מרוץ אלא סירה רגועה) לחצי שעה בעלות סמלית של 18 יורו- אין מה לבדוק- כולם מתאמים מחירים שם… בקשר לחניה- קשה למצוא שם חניה, החניון תיירים היה מפוצץ ויש בקרבת מקום את החניון של הרכבת שבו חונים מקומיים, במקרה נתקלנו שם במשפחה מקומית שבאה לחנות כדי לעשות הייקינג בהרים. תשלום עם מדחן שעתי, לא רחוק, למרות שטיפה יותר רחוק מזה של התיירים, וחניה בשפע.

לאחר מכן – פארק המים באד פרדייס. במתחם גלקסי- בתור משפחה שלא מחובבי הז'אנר- היה מעולה. בריכת גלים מאוד חזקה וטובה, מגוון של מגלשות, שמתאימות לילדים גדולים יותר, ומתחם של מגלשות קטנות לילדים בגילאי 4-7 בערך. במתחם פאלם של המבוגרים יש בריכה לתינוקות. מעבר בין המתחמים הוא מעבר בין 2 עולמות שונים – מרעש והמולה- לרוגע ושלווה פסטורלית עם בריכה חיצונית מחוממת למול ההרים המרגיעים- לא זכינו להתפלש באושר הזה הפעם… קיימת תוספת תשלום מעבר לזמן הביקור עם הכרטיס האדום – הוצאה סבירה לחלוטין ושווה מאוד…

יום שישי –פארק אירופה.

לא רוצה לעשות ספויילר ולכן לא ארחיב … לא הייתי בדיסנילנד ואין לי שום סיבה לנסוע לשם עכשיו, אבל ככל הנראה דיסנילנד כבודו במקומו מונח… פארק ענק שמתאים למגוון גילאים. במקום יש בתי מלון של הפארק מעבר לבתים שמושכרים בעיירה (שנקראת רוסט).
מי שיש באפשרותו ומתחבר – כדאי ללון שם לילה, כי יום אחד לא מספיק אם באים בהרכב של גילאים שונים, גם אם מתפצלים.
חשוב וכדאי לדעת לאיזה מתקנים לגשת ופחות או יותר המיקום שלהם – בלחץ אפשר יהיה לעשות כמות מספקת עד רבה של מתקנים ולא יותר מסיבוב למתקן – ועדיין לא מספיקים את כל הפארק שלא לדבר על ההופעות. יום מתיש ומעייף מאוד. תהיו חזקים…
באפליקציית הפארק קיימת פונקציה שמדווחת בזמן אמת מהו זמן ההמתנה בכל תור- מאוד עוזר, מאוד יעיל. שווה לסמן אטרקציות בפארק לפני ההגעה ולפעול בהתאם.
כפי שהוזכר, אוכל יש בשפע בפארק. אולי טיפה יקר והמחיר שווה את ההשקעה. יש פאסטפוד שווה עם מנות טובות ומעבר למספקות תמורת המחיר .

יום שבת, חייבים יום רגוע.

נוסעים לשלוכזי. איבדנו את הדרך בגלל עבודות בכביש ונסיון לעקוף את המערכת ניווט- לא כדאי להתחכם יותר מידי- כבר אמרתי??…
הגענו לשלוכזי- אווירה שונה לחלוטין מטיטיזי. מקום יחסית מבודד ולא תיירותי במיוחד. חיפשנו את הפארק שנקרא ספאסספארק ומקבל המלצות במשפחה המטיילת. לקח זמן עד שמצאנו והגענו למקום- אבל דילגנו עליו כי אין בו שום קסם או חן או נקודות עניין אטרקטיביות.
כנראה שבמצבי שלג הפארק יותר כיפי. יש סירה שבדיוק הפליגה כשבאנו, הסירה שטה מתחנה לתחנה, 4 תחנות כנראה, במסלול סיבובי. למזלי, בדיוק הפליגה כשבאנו – זה לא התאים כבר לעצבים שלי, מה שכן בדרך אכלנו ארוחה קטנה במסעדה גרמנית נהדרת בצד הדרך.

ושוב יום ראשון – יום הנסיעה הכי ארוך בטיול

סה"כ נסיעה של כמה מאות קילומטרים דרך מפלי הריין עד ממינגן.
נסיעה ישירות למפלי הריין ללא עיירות בדרך או סיבובים מיותרים בגלל התכנון הלחוץ. הנסיעה מאוד נעימה ולא רחוקה מהיער. יש המלצות על הצד הגרמני והשוויצרי, זה עם הטירה וזה ללא הטירה- הכל אחלה. בסוף לפי ההנחיה של המערכת ניווט ושל המקומיים- הגענו לחניון בצד לא של הטירה.

יום ראשון זה יום נהדר לביקור במפלי הריין. לא היו תורים או עומס מיוחד, ואם היו- לא הורגש, הטיילת מאוד חיה ושמחה- הופעות והמולה, המון מקומיים, התיירים באים להנות שם ביומם החופשי. כאמור, יש חניה מסודרת בצד שמעברה השני של הטירה על הנהר, מקבלים יורו במכונות האוטומטיות- אותו סכום שוויצרי רק במטבע שונה… (סוג של "עמלת המרה" כנראה…). ניתן לעבור לטירה באמצעות מעבורת באותו מחיר של השייט למפלים.

מאחר והשעה היתה מאוחרת, והיה עלינו להגיע לממינגן – נסענו ישירות לכיוון קונסטאנץ – תחנה ביעד. היתה המלצה על קניון לאגו- כמובן שהיה סגור, אז המשכנו בדרכנו לפי הדרכת הGPS שברכב, שהביא אותנו לשיא הנסיעה של אותו היום מבחינת הילדים– מעבורת מצד אחד לצד שני של ימת קונסטאנץ (רצ"ב תמונות). חוויה מאוד כיפית ומרגיעה.
נחתנו בצד השני של הימה במירסבורג- אחד המקומות היפים, ומאחר והתכנונים כשלו, אכלנו במסעדה הראשונה שראינו, רצ"ב קישור- https://www.faehrhaus-meersburg.de -מקום לא רע, ולא זול. משם המשכנו ישירות לממינגן למלון שאמור להוות קונקשן של שעות ספורות עד לטיסה- נסיעה מעיפת של עוד כשעה וחצי. הנסיעה היא מאוד רגועה ונחמדה, העיר סגורה מאחר ויום ראשון, שעת ערב.

המלון בממינגן שנלקח היה למספר שעות, ללא ארוחת בוקר, חדר מאוד בסיסי. חשוב לציין שהמחיר של המלון היה היקר ביותר במהלך השהייה, והכי זול באזור. נלקח בלית ברירה ע"מ להינות מעוד יום של טיול. כדאי לשים לב לעובדה זאת בתכנון המסלול.
4:30 בשדה וב7 בבוקר המראה חזרה.
שדה התעופה של ממינגן, קטן, ופרקטי הכל זורם מהר וטוב.

היה טיול מדהים.
מקווה לחזור.
תודה לעולם !


התוכן בעמוד זה הועלה נכתב באדיבות רבה על-ידי גולשי האתר למטרת שיתוף החומר ועזרה למטיילים אחרים.
ייתכן וסביר כי במהלך הזמן השתנו שעות פתיחה, מחירים ופרטי מידע אחרים, ועל הקורא לבדוק אותם לפני השימוש בהם.
השימוש במידע מהווה הסכמה לתנאי השימוש של האתר.
לשליחת סיפור הטיול שלכם לחצו כאן.
טיול נעים!
  Subscribe  
Notify of